מאמץ נכון מאת: גיל פרונסדל

מאמץ נכון, קשב נכון [mindfulness] וריכוז נכון הם הגורמים בדרך שממוקדים בפעולות הפנימיות שלנו, במה אנחנו עושים, בתודעתנו ובלבנו. הדגש בהם שונה מהדגש על פעולות מילוליות ופיזיות בשלושת ההיבטים הקודמים: דיבור נכון, פעולה נכונה ופרנסה נכונה.

קשב ותשומת לב לפעולות החיצוניות מכינים אותנו לעשות דבר זהה ביחס לפעולות הפנימיות של התודעה שלנו. מה שמנחה את הקשב הזה הוא הכוונה להימנע ממה שגורם נזק ולעסוק במה שמביא תועלת.

המסורת הבודהיסטית מכנה לרוב את הפעולות שגורמות לנזק פעולות 'בלתי- מיומנות', ולפעולות שמביאות תועלת – פעולות 'מיומנות'. השימוש במונחים אלה מסב את תשומת הלב לכך שאנחנו יכולים לטפח את הפעולות שלנו באופן שיביא תועלת רבה יותר. באמצעות השימוש במילים מיומן ולא-מיומן אפשר להימנע משיפוטים מוסריים המשתמעים בעת השימוש ב'טוב' ו-'רע'. להיות מיומן מעלה על הדעת להיות מועיל, ומה שאינו מיומן - אינו מועיל. כשצועדים בדרך כפולת השמונה, פעולות מיומנות הן הפעולות שמסייעות לנו להתקרב לשלווה ולחירות. פעולות בלתי-מיומנות מובילות אותנו לכיוון האחר, אל הסבל ואל ההשתעבדות.

בלבו של המאמץ הנכון מצויה ההבחנה בין פעולות מנטליות מיומנות לבין אלו שאינן כאלה. הפעולות המנטליות הן המחשבות, הדחפים, הרגשות והמצבים שעולים ולא מרפים ביחס ישיר לכוונותינו ולתגובותינו. רק כשאנחנו מזהים אם הם עוזרים ומועילים, נוכל לבחור ביעילות אלו פעולות, דחפים, רגשות או מצבים לטפח ואלו לא לטפח והיכן נרצה לרכז את מאמצנו. בתרגול המאמץ הנכון אנו מתרגלים את הבחירה לתמוך בדרך השחרור.

מאמץ נכון כולל ארבע דרכי התייחסות: אנחנו יכולים (1) להימנע, (2) להתגבר, (3) לטפח, או (4) להמשיך ולהחזיק במחשבות, ברגשות ובמצבים שלנו. לא רק שארבע דרכים אלו אינן רק תרגולים בודהיסטים ייחודיים, דרכים אלו נפוצות בכל החיים האנושיים. למשל, כשאנו נמנעים מלחץ בכך שאנחנו מאפשרים לעצמנו די והותר זמן לביצוע פעולה, אנחנו מתרגלים 'הימנעות'; כשאנו מרגיעים את חוסר הסבלנות שלנו בזמן ההמתנה שהאור האדום יהפוך לאור ירוק, אנחנו מתרגלים סוג של 'התגברות'; כשאנו מטפחים את יכולת ההערכה של ילד, אנחנו מתרגלים 'טיפוח' ; וכשאנו נשארים רגועים בנסיבות קשות אנחנו מתרגלים 'התמדה'.

בתרגול מעשי של מאמץ נכון אנו משתמשים בארבע הדרכים כהגנה ומפתחים את איכות תודעתנו ולבנו. איכות חיינו הפנימיים היא הנכס החשוב ביותר שלנו; היא בהחלט ראויה לתשומת לבנו. כשברור לנו שפעולות בלתי-מיומנות של התודעה מפחיתות את איכות חיינו הפנימיים, טבעי לרצות למנוע אותן, או, אם הן כבר מתרחשות, טבעי לרצות למצוא דרך לעצור אותן; כשאנחנו יודעים שאנחנו מסוגלים לעשות משהו שיוסיף לאיכות חיינו הפנימיים, בריא יהא לעשות זאת. בדרך זו נוכל לשפר את איכות חיינו הפנימיים.

הימנעות, הראשונה מבין ארבעת המאמצים הנכונים, כוללת התחמקות והתאפקות. משמעות ההימנעות היא לא לשים את עצמך במצב בו מתעוררים מצבי תודעה בלתי-מיומנים. למשל, אם מישהו מכור לדבר-מה, הטוב ביותר עבורו הוא להתרחק מפיתויים. אם מישהו נוטה להתעצבן כשהוא בסביבת אנשים עצבניים, הרצוי ביותר עבורו הוא, אולי, להימנע משהייה בסביבתם. מאמץ ההימנעות מתבסס על ההבנה שטוב לנו ביותר בלעדי מצבי תודעה והתנהגויות בלתי-מיומנות.
ריסוןהוא תרגול מעשי של חוסר כניעה לתגובות ולתשוקות בלתי-מיומנות. ראשית כל, הדבר דורש זיהוי מיידי של דחפים ומחשבות כגון תאוות בצע, איחולי רע לאחר ותעתוע, ולאחר מכן העמדתם במקומם כדי שלא נפעל בתגובה להם ולא נזין אותם במעורבות תודעתית נוספת.
טובה יותר מריסון מצבים בלתי-מיומנים תהיה ההתגברות עליהם, השניה מבין המאמצים הנכונים. לפעמים, זה פשוט קורה כשמוותרים על פעולה של התודעה. במקרים אחרים - כשרוכשים הבנה מעמיקה אודות מה שעליו אנחנו רוצים להתגבר. לפעמים, תובנה אודות התנאים שמעוררים מצבים בלתי-מיומנים יכולה להבהיר לנו את ההיקשרויות הקיימות בבסיסן, שמהן עלינו להשתחרר.

המאמץ הנכון השלישי הוא לעורר מצבי תודעה, מחשבות וכוונות מיומנות. איכויות אלו לא רק שמסייעות בדרך לשחרור, הן גם מעוררות הנאה כשלעצמן. שבעת גורמי ההתעוררות שימושיים במיוחד: קשב, חקירה, אנרגיה, שמחה, רוגע, ריכוז ואיזון פנימי. טוּב-לב אוהב, חמלה ושמחה מוֹקירת-תודה מסייעים אף הם. חלק מהמצבים מתעוררים כתוצאה מתרגול מדיטטיבי וחלק ניתן לטפח בצורה תכליתית יחד עם פעולות אחרות.
ברגע שהתעוררו מצבים מיומנים, תפקידו של המאמץ הנכון הוא להבטיח את הישארותם לאורך זמן. כלומר, זיהוי מצבים מיומנים בהם אנו מצויים, כמו-גם יישום המאמץ הנכון הראשון למניעת התעוררותם של מצבים בלתי-מיומנים. התמדה בתרגולים שמעוררים מצבים מיומנים היא גם הדרך להבטיח את קיומם.

מאמץ נכון כולל שימת לב לאופן בו אנו משקיעים מאמץ. סוג המאמץ הנדרש משתנה בהתאם לנסיבות: לפעמים ראוי לעשות מאמץ הרואי, במקרים אחרים כל הנדרש הוא מגע קליל בלבד; לפעמים מטרת המאמצים שלנו היא להיטיב, אך הדרך בה אנו משקיעים מאמץ להשיג מטרה זו אינה מיטיבה. למשל, אדם יכול להיות אגרסיבי מדי או הססן מדי, מעצים או מפחית מדי בדרך שבה הוא מתייחס לעצמו.

השקעת מאמצים בתרגול הבודהיסטי יכולה להיות מהנה כשהמאמץ נטול רדיפת בצע, התחמקות ופחד. לפעמים השקעת מאמצים יכולה להיות כמעט בלתי-מורגשת ומענגת כשלעצמה. הידיעה שהשקעת המאמצים שלך מוקדשת להליכה בדרך כפולת השמונה - לשם הוספת שלווה וחירות לעולם הזה - בהחלט יכולה להיות מעוררת השראה.

 

 

תרגום: רונה משיח

מקור: http://www.insightmeditationcenter.org/books-articles/articles

פורסם במסגרת פרויקט פעם בשבוע של בודהיזם בישראלhttp://www.buddhism-israel.org/home