מהי השקפה נכונה מאת: שיילה קתרין

תרגום: אורנה טאוב. המאמר תורגם במסגרת פרויקט פעם בשבוע של בודהיזם בישראל.

השקפה נכונה יוצרת את ההקשר בתוכו נוכל לחיות את דרך שמונת הנתיבים הנאצלת באופן מוחלט. כשמסתכלים ב"סמא דיטהי" – השקפה נכונה זו או הבנה נכונה – באוסף הדרשות הבינוניות, ישנו הסבר פשוט להשקפה נכונה שאומר: השקפה נכונה באה תחילה. ואיך השקפה נכונה באה תחילה?

אנו מבינים השקפה לא נכונה כהשקפה לא נכונה והשקפה נכונה כהשקפה נכונה. זוהי ההשקפה הנכונה שלנו. זה מאד פשוט, אולם אנו זקוקים למידה של חכמה כדי לזהות מתי הפרספקטיבה שלנו על הדברים נכונה או לא נכונה, סובלת, מובילה לסבל או יכולה לחשוף סבל כדי שנוכל לממש את הפסקת הסבל. כיצד אנו תופסים את העולם, איך אנו תופסים את החוויות שלנו – מהי הפרספקטיבה, מהי תפיסת העולם שלנו, מה מהותי לראיית העולם שלנו. השקפה נבונה מחשיבה במיוחד את הדרך בה אנו תופסים את הפעולות שלנו ואת תוצאותיהן. האם העצמי לוקח מקום ראשון בניסיון החיים שלנו, האם העולם שלנו סובב סביב האשליה של ביטחון בעצמי.

הבודהה גם אמר שלא ייתכן שמי שיש לו השקפה נכונה יוכל להתייחס למשהו כקבוע, או כמקור אושר, או כעצמי. אם איננו תופסים נכון את החוויות שלנו ורואים דברים, במקום במושגי סבל והפסקת הסבל, במושגים של מה שאני רוצה ואיך אני יכול להשיג יותר ממה שאני רוצה, ומה אני לא רוצה וכיצד אני מקבל פחות ממה שאיני רוצה, אזי לא תהיה לנו השקפה של החוויות שלנו שתוכל להוביל לשחרור.

כשנבין את קשרי הגומלין המחברים בין כל הדברים, נמצא שאין למעשה דבר שהוא נצחי, קבוע, שעומד בפני עצמו. לא קיים דבר שיכול להוות בסיס לאושרנו הנצחי. אחד המורים שלי אמר לעיתים קרובות: "את צריכה לשים לב לכל תופעה נפשית ופיסיולוגית כפי שהיא באמת מתרחשת ". אם שמעת בדיוק את המילים הללו או לאו – "את צריכה לשים לב לכל תופעה נפשית ופיסיולוגית כפי שהיא באמת מתרחשת " – זה פחות או יותר מה שאנו עושים: בכל פעם שאנו מודטים, אנו שמים לב לגוף ולתודעה ברגע הנוכחי, אך גם מנסים להביא את הכרתנו ותשומת ליבנו למה שבאמת מתרחש. אבל מדוע אנו מדגישים כל כך את תשומת הלב בתרגולנו? אני מבטיחה לכם שזה לא כדי שנרחף לנו בתחושה טובה ובהנאה שמופיעה כשהמוח בהיר ולא טרוד. ואני מבטיחה לכם שזה לא בכדי להשיג יתרון בעבודות המלחיצות שלנו או להצליח בקריירות שלנו. זה לא בכדי ללבן את בעיות האישיות שלנו ואף לא כדרך לעבור תקופות קשות של עצב, לחץ, טראומה, מחלה או כאב. ולא שכל אלה אינם יישומים נפלאים לתשומת לב – הם כן. וחשוב ונהדר להביא תשומת לב למצבים הקשים הללו בחיינו, אולם לתשומת לב ותרגולי תבונה יש את היכולת לחשוף את ההתניות הסבוכות והעדינות של גוף ותודעה. כשאנו מביטים בהתנסותנו מקרוב נוכל להבחין בתבניות ובדרכים העדינות בהם אנו באים במגע עם דברים, ונוכל להבין ולראות מדוע דברים הם כפי שהם וכיצד הם הגיעו להיות כפי שהם. דרך ההתנסות הישירה שלנו, התנסות בטבעם המשתנה של הדברים, נוכל להבין כל תופעה כפי שהיא באמת מתרחשת. רק דרך ההתנסות האישית העמוקה והישירה שלנו נוכל לעשות את המעבר מהבנה קונספטואלית לפרספקטיבה טרנספורמטיבית ומשחררת.

השקפה נכונה מרמזת על תפיסת הסיבה והסיום של הסבל: זוהי תוצאה ישירה של הבנת ארבע האמיתות הנאצלות. כפי שאמר הבודהה: "ומה, חבר, היא השקפה נכונה – הכרת הסבל, הכרת מקור הסבל, הכרת סיום הסבל והכרת הדרך המובילה להפסקת הסבל. לכך קוראים השקפה נכונה".

ישנם שני סוגי השקפה נכונה: השקפה ארצית והשקפה על-ארצית. בהשקפה הארצית, אנו מבינים באופן בסיסי כיצד לחפש ולפתח איכויות מיטיבות וכיצד לזנוח איכויות שאינן מועילות. השקפה נכונה ארצית מאפשרת לנו לעשות בחירות מיומנות בחיינו, כך שאנו משפרים את עצמנו, את מערכות יחסינו, את קהילותינו ועולמנו. דתות רבות חולקות את ההיבט הזה של השקפה נכונה. זהו הבסיס של מוסר והוא כולל בתוכו את הלימוד על קרמה והמשמעות המוסרית של פעולותינו.

אולם ההשקפה הנכונה הייחודית ללימוד הבודהיסטי היא ההשקפה הנכונה המובילה לשחרור וזוהי ההשקפה הנכונה העל-ארצית. מה שנקרא בפאלי "לוקוטרה סמודיטהי" הינה ההשקפה הנכונה שמתעלה מעבר לעולם והמשחררת, המתעלה מעבר לכל השיקולים הארציים של שיפור עצמי, הישגים מקצועיים ובריאות פיסית או נפשית. אולם "לוקוטרה סמודיטהי" מתחלקת לשני סוגים: השקפה נכונה קונספטואלית והשקפה נכונה חודרת.

הסוג הראשון - השקפה נכונה קונספטואלית – רומז על הבנה בהירה, לפחות אינטלקטואלית, של מהי הדרך לשחרור. מה לימד הבודהה? אם יש לנו הבנה בהירה של זה, ישנה השקפה נכונה קונספטואלית, מכיוון שהידע הזה יאפשר לנו ללמד, ליצור שיטת הוראות, להסביר את הדהרמה, לענות לשאלות באופן ישיר. אולם, יתכן שזהו ידע קונספטואלי בלבד ולא יוביל בהכרח לטרנספורמציה או חכמה עמוקה או לגילוי החופש. גם אם אנו מתרגלים בדרך זו עד שההשקפה תעמיק מעבר לרעיון או מושג, עדיין נוכל ליפול מן הדרך לשחרור. זוהי איכות הידיעה המושגת על-ידי אנשים הקוראים קצת יותר מדי ספרים על בודהיזם, במקום להשתתף בריטריטים או לתרגל מדיטציה.

או שזו יכולה להיות סוג ההשקפה הנכונה שיש לאנשים כשהם רק מתנסים במדיטציה או שמים דגש על לימוד אקדמי. למרבה הצער, זהו העומק שמרבית האנשים מגיעים אליו, וזוהי הסיבה שאנו עדיין נאבקים לעיתים קרובות במדיטציה שלנו, מתנסים בפחד ויוהרה וחוסר ביטחון, והכוחות הללו נותרים בתרגול שלנו גם כשאנו מבינים את הסבל ואת הפסקת הסבל ויכולים לראות אותם.

השקפה על-ארצית שהינה חודרת, מתרחשת כשאנו רואים את ארבע האמיתות הנאצלות באופן ישיר. זוהי הגשמה, מימוש, רמה זו של השקפה נכונה משנה את תודעתנו ויוצרת ביטחון מוחשי ובהירות המאפשרים לנו להבין את כל ההיבטים של הדרך הזאת. קוראים לזה 'חדירת האמת' או 'פריצת-הדרך לדהרמה', 'פתיחת עין הדהרמה', והוא השלב שבו המתרגל נעשה מה שמכונה בפאלי Sekha או 'זה שנמצא באימון גבוה'. בנקודה זו, מי שיש לו תפיסה חודרת של ארבע האמיתות הנאצלות, לעולם לא יזנח את ההשקפה הזו. הידיעה הישירה יכולה להיות, והיא בהחלט מהווה סימן ל'זה שנכנס לזרם', דבר הנדרש מתלמיד נאצל, זה שנכנס לזרם הדהרמה או שהגשים את השלב הראשון של ההתעוררות.

עם הידע הישיר והחודר הזה, לעולם לא נשוב להאמין לאשליה של השקפת קיום העצמי או האישיות הקיימת בפני עצמה. תהיה לנו תובנה עמוקה לתוך הטבע המותנה של תפיסה עצמית וגם נבין את העמדת ויצירת העצמי כהבעה של בורות. לא שזה עדיין לא יקרה, עדיין ניצור את מושג העצמי בשלב הזה, אולם נדע שזוהי אך בורות ולא נאמין לזה כפי שהיינו עלולים להאמין לפני שהבנו את ארבע האמיתות הנאצלות באופן ישיר.

כך היוהרה "אני קיים" עדיין עולה, אך ברגע שאנו מפנים לכך את תשומת ליבנו, כל מה שאנו רואים הינה הבעת בורות. אנו רואים אחיזה, אנו רואים השתוקקות, אנו רואים היאחזות, איננו רואים דבר מלבד מחשבה. בנקודה זו עדיין לא השלמנו את דרך התרגול, איננו משוחררים עדיין, אך אנו יודעים בצורה מאד ברורה מהי הדרך ומה איננה הדרך. וזוהי השקפה נכונה.

הבנה זו של הדרך מתרחשת כשחווית הגוף והתודעה שלנו נתפסת כלא קבועה, לא מספקת וריקה מאישיות שקיימת בפני עצמה.
כשחוויות הגוף והתודעה שלנו נתפסות כפי שהן וכמה שהן – אירועים חולפים – הן כבר לא מספקות בסיס יציב לאחיזה והיאחזות.

הייתי רוצה לסיים עם ציטוט של תיק נהאט האן, מאסטר הזן. הוא אמר:
האושר שלנו ואושרם של הסובבים אותנו, תלוי במידת ההשקפה הנכונה שלנו. לנגוע עמוק במציאות, לדעת מה קורה בתוך ומחוץ לעצמנו, זו הדרך לשחרר את עצמנו מן הסבל הנגרם מתפיסות מוטעות. השקפה נכונה מתפתחת בתרגול הדרך כפולת השמונה להארה. השקפה נכונה איננה אידיאולוגיה, שיטה או אפילו נתיב – זוהי התובנה שלנו למציאות החיים, תובנה חיה, הממלאת אותנו בהבנה, שלווה ואהבה".

 

מקור: מתוך תמלול שיחת דהרמה http://media.imsb.org/2012-01-24_ShailaCatherine_WhatIsRightView_RVseries.mp3