כלים לדרך / ד"ר ניר פלג

אם נתבונן במהלך יום או תקופה בחיינו נמצא כי רגשות אנושיים מוכרים כמו כעס, קנאה, פחד, אכזבה ותסכול, בדידות וגם שמחה- חולפים בחיינו.

והנה שאלה: עד כמה אנו מקבלים, במסגרות החינוך, כלים להתמודד איתם?

ביולוגיה ופיסיקה, כימיה וגיאוגרפיה: חשובים, מעניינים, מפתחי חשיבה ומעשירי השכלה; עד כמה יכול הילד המסיים יום לימודיו ליישמם כאשר הוא נפגע, נפחד, חושש או כועס?

 

צבעים, צורות, שמות של דברים, מורכב, מופשט: מרגע היוולדו ילד לומד מכל סביבותיו וכן מהוריו מוריו חבריו. האם ניתן לרכוש כלים מדעיים מעט שונים, כלים מתוך מדעי החיים האישיים? תשובות? בידיכם לבדוק זאת, בהמשך...

 

 

 

אומנות החיים –אמנות המידה

 

מדעי החיים- חיים בתבונה

 

אפרוט לפניכם בלשון זו פשוטה

 

דרכים שונות

 

בין הרוח

 

למדע.

 

מטרתם היא אחת- על כך לא אכביר

 

השורות ידברו

 

ליבכם? כבר יכיר.

 

 

 

בחיבור שלפניכם מוצג סט כלים-הנקרא:"כלים לדרך". כלים אלו פורשים פילוסופית חיים שנועדה להוסיף למסגרת החיים ה"רגילה" את אימון התודעה,בהתנסות מדעית לעיתים, בחתירה אל האושר.

 

חיבור זה, מכיל עבור כל כלי:תיאוריה (בקצרה), פרקטיסימו-תרגילי אימון;ולבסוף, כלים לדרך-שיטות פשוטות לצעידה. אמונתי היא כי שימוש בכלים אלו יוביל לדרך בה אתרי סקרנות חניוני שמחה ותצפיות פנימיות מרתקות.

 

   

 

מילה על המחבר: נולד אי שם במאה הקודמת, גדל בעיקר בעיר עם גיחות מרובות אל הכפר. ניסה וחקר במדעי החיים (והצליח לשמחת משפחתו הטרודה לסיים דוקטורט ועוד על סלמנדרות וגנטיקה!), טייל בדרכי המזרח ובכבישי מערב. נפל לחינוך במקרה ומאז (כמעט תמיד) לא מרפה.

 

כלים לדרך

 

 

 

במהות "כלים לדרך" ישנם תרגילים: כמו תרגילי כושר, אך הפעם לתודעה ולא לקבוצות שרירים. תרגילים אלו, עשויים לעורר אצלכם תובנות משלכם על המציאות בה אתם פועלים. חלק מהתרגילים מבוססים על ניסויים ופעילויות במדע. אלו אינם ניסויים הדורשים ציוד או חומרים מיוחדים, בעיקר תשומת לב ורצון לקחת את חיינו עוד צעד אחד קדימה- מעבר ליומיום, מעבר למסלול המעט ידוע מראש.

 

 

 

לצורך החיבור, נעשה שימוש בהגדרות (והנה הן כאן מייד למטה):

 

תובנת חיים: הבנה עמוקה שבאה מתוך האדם עצמו ומטבעה נשארת עימו לאורך זמן.

 

הבנה לא ישירה:  לימוד מתחום אחד ממנו נגזרת תובנה כללית. (למשל...משל ).

 

 

 

מילותיי נבררות בקפידה מחשש לציניות העלולה להתגנב למחשבות הקורא והקוראת הנכבדים שלי. עידן הרוחניות הפך מילה זו למאוסה כמעט.  כמעט כמו ש"יפה נפש" הפך כינוי גנאי. האם אסתכן כשאומר כי רובינו מאמינים שעיסוק בלעדי בחומר, בכסף לא יביא לחיים מלאים של סיפוק ושמחה?

 

 

 

נדמה לי כי מעטים יחלקו כי המניע מאחורי פעולותינו בין באופן מודע בין נסתר הוא החתירה לאושר.

 

 

 

דבר חמקמק- נמצא פה כמעט

 

האושר הזה-ממנו מעט

 

עוד רגע אמצא-אם רק אקבל

 

את זה-ואת זה (ואולי גם את זה)

 

 

 

לעיתים קשה לראות את ההקשר בין מעשינו ורצוננו באושר (בייחוד בהתבוננות במעשי אדם אחר...) אך מורכבות ההתנהגות האנושית רק מסווה זאת.

 

 

 

העקרונות שיוצגו לפניכם, נגזרו, בין השאר, מפילוסופית חיים בודהיסטית. מטבע הדברים, לא מתיימר החיבור להציג פילוסופיה זו במלואה. בחרתי עקרונות מסוימים להם הקבלה מעניינת הניתנת ליישום.

 

פילוסופיה זו מדגישה את חתירתו של האדם אל האושר, הסבל (הלא הכרחי) הכרוך בחיים, הגורמים השונים לסבל והדרך לטיפול בגורמים.

 

 

 

רבים ימצאו הקבלות משלהם לדרך החסידות היהודית, לטאו של לאו טסה ולמסורות רוחניות אחרות.

 

מוזמנים אתם ללכת בדרך הספק-הדרך היחידה: תוקף הכלים שיוצגו יהיה מלא רק אם תנסו אותם בעצמכם. ייתכן ולא תמצאו אותם מתאימים, נכונים או תקפים- אך לנסות אתם מוזמנים.

 

 

 

דמיינו יום בחייכם בו מלבד רשימת המטלות והיומיום תוכלו לומר בסופו: "היום התמודדתי היטב עם הכאב", או: " התקדמתי היום מעט, עזרתי במיומנות למישהו".

 

דמיינו כי תוכלו בערוב ימיכם (ואולי הרבה לפני) לאמור לעצמכם בסופו של יום: "הצלחתי להיות סבלני , לטפל במצב בלי כעס כאשר..."

 

זה אפשרי, ואפילו מאוד: להתקדם בחיים- כלומר, לחייך יותר.

 

חיבור זה מיועד לתלמידים, באשר הם: אלו הרשמיים ואלו שמוכנים תמיד ללמוד.

 

 

 

אם כך, מוצגים לפניכם מספר כלי תובנה לניסיונכם. כאמור, התרגילים מבוססים בחלקם על תחום המדעים (תחומו של המחבר) אך אין כל מניע שתרגילים מתחומי דעת אחרים יעשו בדיוק את אותה עבודה.

 

 

 

הסוודר לבש! - תתקרר שם בחוץ

 

צחצח שיניים!!- חורים –לא נחוץ

 

אל תטפס!!! –אתה עוד תיפול

 

מוכַּר? במקרה? שמעתם? אתמול?

 

ומי לא נפל ומי לא ניסה את כל הדברים בניגוד לעצה?

 

כי כך האדם-לומד מעצמו

 

 ושום הטפה לא תשווה לתובנה..

 

זו שלו!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ואלו הכלים לדרך :

 

1. 1.חקירה פרטית

 

"No thought must become an action unchecked" (The Buddha)

 

תיאוריה: אחד המאפיינים את עבודת המדען (ולא רק) היא חקירת תופעה. מדע כולל טכניקות חקירה רבות ומגוונות של תופעות טבע. להולך בדרך אני מציע לתרגל ביצוע של אותן פעולות בדיוק בחייו האישיים כאשר במקום חקירת תופעה מדעית יחקור קושי בחייו. למשל, אם מופיע כאב, ניתן להילחץ ממנו, לתת למחשבות לנדוד ולהעצים פחדים או- שניתן למתן המחשבות דרך חקירת הכאב: לנהל רישום של תדירותו, עוצמתו מקור אפשרי שלו.

 

פחד ממשהו עשוי להתפתח למימדי ענק או להצטמצם דרך חקירתו האובייקטיבית.  עצם ניהול הרגש דרך הניטור שלו מעניק סוג של שלווה ותחושת שליטה מסוימת-נסו. היופי הוא שממילא כילדים תרגלתם חקירה וכתלמידים-חקירה מדעית; כל שנותר הוא להפנותן לכיוונים נוספים.

 

פרקטיסימו

 

התחילו בתרגיל הבא:

 

צפו בסרטון המצורף {סרטון 1 בתיקיית הסרטים}- http://www.youtube.com/watch?v=B8zlk9TZ4bA ניסוי המדגים השפעת לחץ קבוצתי. הקרינו הסרטון ללא קול ונסו להבין מה בודק הניסוי. עשו זאת על ידי תיעוד מדויק של המתרחש:  מה קורה בסרט+זמן התרחשות (למשל, לאחר שהאיש ה-3 נכנס למעלית עברו 15 שניות עד שהנבדק סובב אף הוא את גופו וכדומה). תרגיל זה מחזק את שרירי הצפייה האובייקטיבית בעולם.

 

ועכשיו העניין מתגבר מעט:

 

צפו בסרטון המצורף{סרטון 2 בתיקיית הסרטים}-   http://www.youtube.com/watch?v=mL8OaCW1X5c

 

זהו ניסוי המדגים שיתוף פעולה וגבולותיו בין שימפנזים. כמו בדוגמה הקודמת הקרינו הסרטון ללא קול ונסו להבין מה בודק הניסוי. עשו זאת על ידי תיעוד מדויק של המתרחש:  מה קורה בסרט+זמן התרחשות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תרגיל נוסף?

 

אם תרצו תוכלו, בעזרת בן זוג או חבר לבצע תרגיל מצוין זה לפיתוח 'חקירה פרטית'- ניסוי צפייה עצמית בזוגות: הסתכלו היישר לתוך עיני שותפכם לניסוי למשך 30 שניות, נסו לזכור מהן התחושות/מחשבות שחלפו במוחכם תוך כדי הצפייה ורשמו אותן מייד לאחר מכן. נסו לתת תיעוד מפורט של משך התחושה רגע הופעתה ורגע היעלמותה.

 

תרגיל אחרון לחיזוק כלי זה יהיה: תוך כדי עצימת עיניים, התרכזו בנשימה היוצאת מאפכם, עליכם לספור את הנשימות ולרשום מתי דעתכם הוסחה מהנשימה (למשל בשאיפה 3 או בנשיפה 5). בכל פעם שדעתכם הוסחה עליכם להתחיל ספירת הנשימות מחדש. לרוב ניתן לראות שההסחה מתרחשת כמעט מיידית.

 

לדרך

 

נטרו תופעות/התרחשויות בחייכם: הכנת ארוחה/צחצוח שיניים וכדומה- בצורה מדעית ומדויקת. האם התגלו דברים חדשים בפעילויות היומיומיות? וכיצד חשתם בזמן הניטור?

 

כלי זה ("חקירה פרטית") יכול בהחלט להועיל ולסייע בעת היתקלות בקשיים או בעיות בחייכם האישיים.

 

עם הופעת תחושה/כאב/רגש מטרידים, רשמו ביומן את כל הפרטים האפשריים לגביו: זמן הופעה, משך הופעה, עוצמה יחסית (למשל בסולם של 1-5) וכדומה.

 

כעבור זמן קצר יחסית תוכלו לראות שעצם יציאתכם מעצמכם- המצב בו הפכתם לאובייקט מחקר שאתם "חוקרים", מניב הן תחושת רוגע מסוימת ולעיתים לא מעטות ניתן לראות כי התחושות מעט מוגזמות- המצב לא נורא כל כך- בכל זאת...J

 

 בנוסף, בעזרת כלי זה ייתכן ותוכלו למצוא את המקור לתופעות או תחושות אחרות בסביבת חייכם. מעקב וניטור בצורה מבוקרת, ייתכן ויביא למציאת מקור אי שביעות רצון, מקור אכזבה וכדומה.

 

 

 

1. 2.דברים משתנים

 

"Reality is merely an illusion, albeit a very persistent one"

 

(Albert Einstein)

 

קל להגיד קשה להפנים- דברים משתנים, כל הזמן, זו טיבה של המציאות. הן המאורעות הפחות נעימים והן ההצלחה משתנים-חולפים ושוב חוזרים בצורות שונות. ניסיון חיינו מלמד זאת אך הנה אנו מופתעים/נפגעים/סובלים בכל פעם שהשינוי הכה צפוי מגיע.

 

ראוי לתרגל שינוי מתמיד זה הן לצורך הכרה מעמיקה שלו והן לרכישת דרכים להתמודדות איתו-להתמודד עם המציאות.

 

פרקטיסימו

 

הכרת השינוי- נסו את התרגיל הבא:

 

הכינו כוס רגילה ובה מי קרח (שימו 3-4 קוביות קרח בחצי כוס מים והמתינו עד שהקרח יימס כמעט כולו). הכניסו אצבע לכוס מי הקרח! לא להיבהל- זה תרגיל קצר... רשמו את תחושותיכם במדויק (תוך רישום נקודת זמן מתחילת הניסוי והתחושה בנקודה זו) לאורך 180 שניות. אצל רבים מגוון התחושות נע בין קור לכאב לאי תחושה. נסו זאת! מה התחושה הראשונית, מתי ולאיזו תחושה אחרת היא מתחלפת?  ייתכן ותוכלו להבחין בהשתנות תחושת הקור לאי תחושה או תחושת כאב. אצל כל אחד התגובה מעט שונה. אם תרצו,  תוכלו לצייר אפילו גרף המתאר השתנות כאב עם הזמן.

 

כעת נסו את התרגיל הזה:

 

הניחו קובית שוקולד על הלשון, סגרו הפה ואל תעשו יותר כלום. לא ללעוס, לא להמיס! רק עצמו עיניים ותארו או רשמו את התחושה לפני ההכנסה לפה ותוך כדי החזקת הקובייה בפה. עשו זאת למשך כ-90 שניות. מה הרגשתם? מתוק? כלום? האם דברים השתנו?

 

 

 

ולקינוח: מה התחושה שעולה בצפייה בסרטון המצורף {סרטון 3 בתיקיית הסרטים}?  זהו חלק מהסרט Baraka- מומלץ לצפות מדקה 3 וחצי ועד סופו (לאחר כ-7 דקות):

 

http://video.google.com/videoplay?docid=-7877306475042790908&ei=RGJdS4arF4je2wLig-2vDA&q=baraka+movie&hl=en

 

כפי שהתנסיתם וראיתם, דברים משתנים. תוכלו לראות זו גם בפרספקטיבה היסטורית-אישית שלכם וגם בזו הכללית: האם הייתה מלחמה שנמשכה לעד?

 

האם אתם מכירים משהו שלעולם לא משתנה? לחילופין, התוכלו לחשוב על עוד דוגמאות למציאות משתנה?

 

 גם במדע המודרני -אקראיות וכן ההשתנות מתמדת הינם אלמנט מרכזי ברמה האטומית והתת-אטומית: מכאניקת הקוואנטים בחלקה מכילה תיאור תופעות שרמת המוזרות בהן גובלת בסיפור מדע בדיוני- התנהגותם של אלקטרונים שמשתנה כאשר צופים בה, יכולתם של 2 חלקיקים להיות מקושרים: כשהאחד נמדד ומצבו מתבהר- מייד ברור מה יהיה מצבו של השני. וכל זאת מתרחש מיידית! תיאורטית גם במרחק מיליוני שנות אור!! 

 

בגיאוגרפיה- השתנות מתמדת המתבטאת, למשל-בנדידת יבשות, וכן הלאה וכן הלאה.

 

ומה דעתכם? האם הדבר: הטבע המשתנה תמידית של תופעות, נכון גם לגבי תחושת כעס או עצבות?

 

לדרך

 

נסו בעצמכם- זה עשוי להיות מרתק מאוד: ברגע התעוררות כעס או אכזבה למשל, נסו לעקוב אחר התחושה הזו מתוך אי עשייה-  כלומר, נסו לעקוב אחריה ללא כל פעולה ולבדוק האם ואיך נמשך. אולי תופתעו למצוא כי גם אם לא פעלתם

 

לפתור את התחושה: למשל לצעוק (מכעס) למצוא עיסוק אחר ומהר (כדי לא לחוש אכזבה), וכהנה וכן הלאה – הרי מעצם טבעה היא פשוט תחלוף....

 

 

 

אין זה אומר כמובן שיש להישאר פסיבי ולא לעשות כלום- ההיפך הוא הנכון!

 

אין כלי זה מכוון להשלמה לא בריאה עם המציאות!

 

אם תמתינו ותתבוננו בתוככם מעט, התחושות יתעממו או יחלפו ואז תוכלו לפעול במהירות ובנחישות ופעולתכם תניב פירות טובים הרבה יותר.  נסו בעצמכם- נדמה לי שלא תתאכזבוJ.

 

תוכלו לללמוד מדוגמאות היסטוריות על חוזקו של כלי זה:

 

 סיפורם של מרטין לותר קינג ומלקולם x בתחילת דרכו[1], נלסון מנדלה ורוברט מוגאבה-מנהיג זימבבואה בן זמנו[2], גנדי ומתנגדים שונים לתנועת "אי האלימות" שלו במאבק לעצמאות הודו[3]. בכל המקרים, האנשים הראשונים בזוגות המובאים, מתוך תובנת מציאות, לא פעלו אינסטינקטיבית מתוך רגשות קיצוניים אלא מתוך חמלה והבנה שפותחו בהתבוננות. האחרונים בזוגות פעלו באותו מאבק אך מתוך כעס רב תוך איבוד שיקול דעת.

 

הבנת ההשתנות המתמדת נותנת חירות, חירות לפעולה לא מתוך כעס, נקמה או תשוקה אלא מתוך רצון עז בשינוי לטובת הכלל.

 

1. 3.קוים מטשטשים

 

אחד מסוגי החקירה הנפוצים בדרכו של המדען הינו מחקר סקר: איסוף נתונים וניתוחם על מנת למצוא או להפריך הקשרים שונים. למשל, מחקר הבודק הקשר בין עישון וסרטן הריאות או מחקר הבודק הקשר בין אכילת חטיף מסוים והיכולת לדקלם במהירות משפט מורכב...

 

יהיה המחקר אשר יהיה, סקר שכזה אם נעשה בצורה מקיפה (ואין כוונתי להיכנס להסברים על גודל מדגם, ניתוח סטטיסטי וכדומה) מעלה תובנות רבות.

 

 

 

והקשר לחיים מחוץ למדע?

 

קיימת בנו נטייה לקטלג את המציאות לקטגוריות שונות: דברים טעימים ודוחים, אנשים טובים ורעים, דברים נחמדים וכאלו שפחות. אחד המסרים החזקים שילדים מקבלים דרך המדיה ובכלל הינו למשל החלוקה לטובים ורעים.

 

 פעמים רבות תוצר הלוואי של קטלוג זה (החיוני בשלבי התפתחות מוקדמים של האדם לצורך ארגון העולם בעיני רוחו) הינו יצירת סטריאוטיפים: מקסיקנים גנבים, שחורים מסוכנים, יפנים מוזרים.

 

הקווים מאוד חדים וברורים- אך לעיתים הם פשוט-שלא כמו במציאות. זה הזמן להכניס את מחקר הסקר לפעולה..

 

פרקטיסימו

 

על מנת לחוות את מידת הקיבוע של מוחנו נסו את התרגיל הבא: התבוננו בקווי מתאר של הר באפילה (או עננים או כל אובייקט אחר עליו ניתן להפעיל מעט דמיון). נסו לחפש צורה כלשהי. לאחר שמצאתם צורה המזכירה לכם משהו מסוים, הטו את מבטכם למספר שניות וחזרו להתבונן בהר, האם עדיין רואים אתם את אותה צורה? פעמים רבות מוחנו מתקבע על צורה מסוימת ומתקשה למצוא חדשה.

 

על מנת לאפשר ראיה שונה של ה"מציאות" ניתן לחפש צורה חדשה בהר האפל, ניתן לעקוב באיטיות רבה אחר קו המתאר ומיד אחר כך להתבונן בכל ההר. אולי אף לעמוד על הראש?

 

תרגיל מעניין נוסף לכלי זה הינו הבא:

 

 

 

 התבוננו בקובייה תלת ממדית, האם הפאה ה"קדמית" פונה תמיד קדימה או התוכלו ל"גרום" לה לעבור אחורה? נסו לזוז בדמיונכם בין מפנה קדמי לאחורי. הצלחתם? כמה פעמים?

 

 

 

סיכוי גבוה למדי שבתרגילים הללו תתקשו במידה מסוימת למצוא צורות חדשות שכן טיבו של המוח האנושי לזהות תבניות ולאחר זיהוין- לשמרן בזיכרון. קיבוע זה הינו אמצעי לניהול וטיפול בכמות מידע העצומה הזורמת אלינו מדי יום ובמהלך החיים. כעת, נסו לא לראות את הצורה שראיתם קודם, מותר לכם לנסות כל אמצעי שתמצאו לנכון! תגלו שהמשימה קשה למדי.

 

אם כך, הכללות נובעות מנטייה טבעית ואולי הם נכונות??

 

תרגיל מעניין נוסף שיכול להחליש את חוזקן של הכללות גורפות שווה לנסות:

 

הנה מסקנה מכלילה פשוטה: סוכר נמס טוב יותר במים מנס קפה. האם תוכלו לחשוב או להמציא תוצאות שיובילו בהכרח  למסקנה זו? לרוב , בהכללות פשוטות וספציפיות כמו זו, הדבר יחסית קל. גרף המראה זמן המסה של סוכר לעומת נס קפה יוכיח הכללה זו.  כמובן שחשוב לבדוק על מספר סוגי סוכר ומספר סוגי נס קפה בתנאים נתונים! (ייתכן כי נס קפה מפרו נמס טוב יותר מסוכר המופק בהודו-ניסיתם פעם?).

 

כעת, עברו למסקנות מסוג שונה, מורכב יותר, למשל: כולסטרול מזיק לבריאות! נסו להמציא תוצאות המתאימות למסקנה זו. תוכלו לראות כי ככל שתחשבו על מסקנות כוללניות יותר- קשה יותר יהיה לחשוב על תוצאות מחקר/סקר המוכיחות מסקנות (=הכללה) כאלו.  

 

והנה אתגר נוסף בשבילכם: מי שמוצא משהו שהוא רק טוב או רע בלבד ומוכיח זאת זוכה בשוקולד שוויצרי משובח מכותב שורות אלו!

 

ייתכן ותמצאו כי קשה לקבל את העובדה שכמעט בלתי אפשרי להגדיר משהו כטוב או רע בכל מידה ובכל סיטואציה, כמעט ואין טוב או רע בפני עצמו, הדבר תלוי כמעט לחלוטין בסיטואציה ובמידתו. דוגמאות: כולסטרול, האם רע? חיוני להתפתחות תינוקות וממבוגרים-מהווה חלק מקרומי כל התאים, ממנו נוצרים הורמונים רבים. שוקולד, האם טוב? נסו זאת בבית- עברו לתזונה המורכבת משוקולד בלבד ל-3 הימים הבאים ובדקו את תגובותיכם. כך הלאה-כיד הדמיון.

 

לדרך

 

ומה מועיל לנו כלי זה-"קווים מטשטשים"- בכל מקרה?

 

מתוך שראינו כי למוח האנושי נטייה להיתפס לתבניות נובעת התובנה כי יש להתייחס בזהירות לכל אמירה גורפת- ניסיונכם האישי לבטח מלמד כי למרות ש: "כל ה...הערבים הם _____ ", מוחמד שעובד איתי הוא אחלה. למרות שהיהודים תאבי כסף, נראה כי את ארנון זה ממש לא מעניין וברור שכל הקיבוצניקים תופסים מעצמם אבל דווקא משה הוא לעניין.

 

בצעו מחקר סקר משלכם אצלכם ואצל קרוביכם, כמה אנשים מתאימים לסטריאוטיפ וכמה יוצאי דופן- עשו את המחקר שלכם.

 

                                              

 

והנה כלי מספר ארבע:

 

1. 4.בנעלי

 

"Whatever joy there is in this world all comes from desiring others to be

 

Happy" (Shantideva)

 

תובנת הכלי –בנעלי- פשוטה אך חשובה לאין ערוך: קיימת טענה, הדורשת בדיקה ניסויית של כל אחד ואחת, כי מרבית הסבל נקרה על דרכינו כאשר אנו רואים רק את האני שלנו אל מול העיניים בעוד שמרבית האושר-אותו מצב חמקמק לו כולנו שואפים, מקורו ביציאה מהאני והסתכלות על האחר. נדמה שדרכו של כל אדם מזמנת מצבים בהם הוא חווה את הסיפוק בעשייה שדאגת האחר בחיבה לעומת עשייה שדאגת האני בלבד בחובה.

 

מעבר לאספקט האישי, התבוננות בעיני האחר מזמנת תובנות מעמיקות, סבלנות, הבנה ושמחה- תכונות ראויות בהחלט. בנעלי משמעו החלפת האני באחר. אחר זה יכול להיות אדם אחר/דמות מפורסמת או בעל חי. כל דבר שהוא "לא אני", לא האני המוכר הידוע ברגע זה.

 

 כיצד ליישם כלי משמעותי זה בחיים?

 

פרקטיסימו

 

בזמן שאתם מעיינים בכתבות או כותרות בעיתון יומי: כתבה על נער שנהג בפראות, נציג ציבור שסרח או אדם שגנב, לעיתים מיידית ולעיתים לאחר זמן מתגבשת דעה: " איזו התנהגות?!", " אין להם גבולות..", " מגיע לו עונש..". נסו את התרגיל הבא: דמיינו את עצמכם בנעלי נשוא הידיעה, דמיינו למשל את ילדותו הנוראית, את תחושת המצוקה שלה בגלל חובות כבדים שלא באשמתה, את רצונו להגיע במהירות למסיבת הגיוס של חברו הטוב ביותר, ההוא שעזר לו בזמנים הקשים ההם...

 

נסו לחשוב על עצמיכם בסיטואציות קשות: הלחצים, הפחדים וההתנהגות שנגרמת כתוצאה מהם. ייתכן שההוא מאחור צופר כי אשתו יולדת באמבולנס שבדיוק עבר לפני רגע (כפי שאירע למחבר)-ורגע לפני שאתם מתעצבנים, תמצאו כי מחשבות כאלו מגבירות את ההבנה כי בדיוק כמונו, גם לאנשים אחרים יש פחדים, בעיות ולחצים נוראיים. אולי לא הייתם באמת רוצים להיות בנעליהם.

 

לדרך

 

"בעיה שלהם, שילמדו להתנהג...."

 

ייתכן והבעיה האמיתית היא אצלכם... אתם מתאמנים ומפתחים רגשות של כעס, תסכול, מרירות או כל רגש שלילי אחר! כמו אימון שרירים בחדר הכושר, כמו אימון השכל בפתרון תשבצים, רגשות שמשתוללים ללא "בעל בית" מאמנים את בעל הבית ברגש זה. ככל שתכעסו יותר, כך תהיו יותר מאומנים בלהיות כעוסים. ככל שתקנאו יותר, כך תהיו מאומנים מאוד בלהיות קנאים. וגם להיפך: ככל שתיכנסו לנעלי האחר, ככל שתגלו מעט הבנה למצבם- כך חייכם יהיו שמחים יותר. אין צורך שתאמינו או תקבלו הכתוב- נסו בעצמכם...

 

תרגיל א- "אפקט פיגמליון עצמי": שיטה מעניינת המנצלת את הכלי "בנעלי".

 

 ניתן לתרגל נבואה המגשימה את עצמה (או "אפקט פיגמליון"[4]) על עצמך. בשעת נחת, אפשר לנסות ולדמיין את דמותך הרצויה, כיצד תיראה על פי שאיפותיך? מעבר לאספקטים החומריים (אני רואה את עצמי יושב ליד בריכת שחייה פרטית בוילה מפוארת בדרום צרפת...), נסו לדמיין את עצמכם מבחינת אישיות, תכונות שהייתם רוצים לפתח. אדם ללא מטרה, יש סיכוי שגם לא יגיע אליה. דמיינו את עצמכם וחזרו על תרגיל זה, אפקט הנבואה שמגשימה את עצמה עשוי להועיל לכם בדרך.

 

תרגיל ב: "רגע משווים": נסו להשוות בין אירוס הגלבוע לפיל אפריקאי, עברו על הטוב והפחות טוב, מה עדיף להיות?? אחד ממקורות הקושי, ואי שביעות הרצון הינן ההשוואה. הנטייה טבעית היא להשוות את מצבנו הכלכלי, הבריאותי והאישי לאחרים- בדרך כלל-לאלו שנראים במצב יותר טוב משלנו. מעבר לכך שמתחת לחזות יש עולם שלם- לעיתים מישהו הנדמה במצב טוב משלנו סובל או חסר במקומות אחרים, הרי מדוע לא להפוך את ההסתכלות? היכנסו רגע לנעליו של...  

 

ויקטור סה-לוקאני,  מסיירה ליאון. מורדים פרצו לביתו ואילצו את אשתו להרוג את בִתם הקטנה. ויקטור הפך פליט והקים מחנה לילדים יתומים ונטושים. הילדה בת ה-3 בתמונה הקטנה, אשר נמצאה חיה בין שרידי ביתה השרוף (היכן שהוריה איבדו חייהם), אומצה על ידו.

 

הביטו על העובדים, הילדים, הפרצופים במצגת המצורפת-

 

http://www.youtube.com/watch?v=MljpjyQ-E-M {סרטון 4 בתיקיית הסרטים}. מיליונים על גבי מיליונים של אנשים שאוכל, חופש, לימודים או חיים הם ממש לא דבר מובן מאליו עבורם. חשבו כמה חסרי מזל אלו שראיתם, או יותר טוב- כמה ברי מזל אתם. לימדו להסתכל על מה שיש לכם.

 

כל אחד נולד וגדל בנסיבות שונות לחלוטין ובתנאים אחרים. לכל אחד מבנה ואופי ייחודיים, מכרים, חברים וסביבה שונה. ההיגיון בהשוואה ביני לאחר דומה במעט להיגיון שבהשוואת  פיל אפריקאי לאירוס הגלבוע: אפשר להשוות, אבל זה לא ממש מוליך למקום כלשהו...

 

 

 

1. 5.Plan B

 

אני מלך בדיעבד, פתרון מעשי התמוהים הוא לחם חוק לנתיני הנאמנים..התירוצים.

 

 

 

כיצד מתמודדים עם השינוי המתמיד-הדבר הקבוע היחידי בחיינו? תחושת יציבות הינה צורך בסיסי של כל חי וחזקה על בני האדם שהרצון ביציבות מוליכם בדרכים נפתלות.

 

הכרת השינוי כאורח קבוע בחיינו הינה הצעד הראשון ( כמפורט בכלי "דברים משתנים"). אך ישנן עוד דרכי פעולה העשויות לעזור. אחת מהן נקראת-Plan B  .

 

כולנו מכירים את המושג של תוכנית חליפית לרוב בהקשר של לימודי היסטוריה מלחמתית או פוליטית. ניתן ורצוי ליישמה גם במישור האישי. אני פורס לפניכם כלי מהפכני בפשטותו אשר ייתכן ותופתעו לגלות את עוצמתו.

 

 

 

במהותו כלי זה אומר: מדי פעם כשמתגבש בכם רצון עז כלשהו, בצעו תרגיל מחשבתי בו: אותו משהו שמאוד ארצה בו לא יתקבל/יתרחש בגלל סיבות חיצוניות. המשיכו בחשיבה על "מה אעשה במצב זה?"

 

למשל:

 

• הרצון: אני ממש רוצה להגיע בזמן למקום כלשהו.
• תרגיל מחשבתי: התרחשה תאונה בכביש לפני וחייבים לפנות הפצועים ולכן אאלץ להתעכב. דמיינו הסיטואציה, חשבו על הפצועים, נסו לחוש מה יקרה? כיצד תתפתח המציאות במסלול אחר (ומהו לדעתכם) אם לא אגיע בזמן עקב הנסיבות הללו?

 

תמצאו לעיתים כי לאחר זמן מה עולה תחושת קבלה שלווה ולרוב מחשבה בסגנון: אם אגיע באיחור אז...לפתע תחושת ה: "אני חייב לקבל את המשהו הזה" או תחושת דחיפות וחוסר נחת יתחלפו (כי טבע כל הדברים להשתנות) בתחושה אחרת. אולי של קבלת התוכנית החליפית או של שלווה כללית. אין צורך לסמוך על מילתי, נסו בעצמכם ותיווכחו!

 

אין זה אומר כי אנו מוותרים על רצונותינו!! אנו פשוט מתכוננים טוב יותר למקרה שהם לא יתממשו...

 

השימוש ב Plan B יכול להתאים לכל רצון-מרצון להתקבל לעבודה מסוימת דרך היכרות עם בן/בת זוג מסוימים. הדמיית סיטואציה בה הרצון לא מתממש מכורח נסיבות חיצוניות החזקות מאתנו (מה שנקרא: Force majeure ) מאפשרת התבוננות נבונה במצבים תחליפיים- השלמה ופעולה טובים יותר לאור המציאות המשתנה.

 

למתקדמים-ניתן להסיר את דימוי הנסיבות החיצוניות (שמוציא את האני מתחושת אשם/אחריות) ולתרגל מציאות חליפית לכל רצון עז שלנו שייתכן ויתממש וייתכן ולא.

 

 

 

"

 

 

 

"You think that: Happiness is what you get when you get what you want. Happiness is actually what you get when you give up your attachments". (הנזירה הבודהיסטית רובינא קורטין)

 

 

 

אנו חושבים שנהיה מאושרים אם רק נקבל את מה שאנו רוצים (דבר שלא מפסיק לעולם). למעשה אושר הוא מה שיתקבל אם לא ניקשר לרצונותינו ונקבל גם מציאות משתנה. Plan B - הוא כלי בכיוון זה.

 

פרקטיסימו

 

האם מה שאנו מצפים לו תמיד מתרחש?

 

אם נצמיד נר נמוך (1/4 מאורכו  של נר חנוכה)  למשטח על השולחן,  ונדליק אותו בכוס זכוכית גבוהה והפוכה, נגלה שהנר יכבה אחרי זמן מסוים מפאת חוסר בחמצן. אם נעשה אותו דבר עם נר גבוה יותר (1/2 מאורכו של נר חנוכה ובכל מקרה אסור שקצה להבתו תהיה קרובה לקצה הכוס), נגלה שייקח לנר זה יותר זמן לכבות. ההסבר המקובל הוא כי מתרחשת הצטברות פחמן דו-חמצני בתחתית הכלי, כך שככל שעובר הזמן נוצרת מלמטה כלפי מעלה שכבה ההולכת ומתעבה של גז זה  (עקב היותו כבד מאוויר). פחמן דו-חמצני  "חונק" את הלהבה ולכן הנר הנמוך יותר ידעך ראשון.

 

לאחר שניסיתם פעולה זו, נסו לשער: מה יקרה אם נשים את שני הנרות-הגבוה והנמוך-באותה כוס זכוכית הפוכה? אל תענו[5]- נחשו ואז נסו.

 

 

 

ניסוי נוסף עם תוצאה, אולי, מעט מפתיעה, הוא: כוס קרטון חד פעמית המכילה מים וחור מנוקב בתחתיתה (אותו תסתמו באצבע עד לרגע ההפלה) -  מופלת ארצה מגבוה. מה יקרה?[6]  

 

זוהי הכנה ראשונית לכך שלא כל מה שאנו מצפים לו תמיד מתרחש...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לדרך

 

נסו לבצע תרגול של  PLAN B  על מצבי חיים בהם אתם נתקלים. ובמילים אחרות,  נסו לבצע תרגילי חשבה על אי קבלת הרצון כתוצאה מתנאים חיצונים וקבלת מציאות אחרת-אולי, לא פחות מוצלחת.

 

בואו נפרוט תרגיל זה לפרוטות:

 

יושבים במנוחה במקום שקט, עוצמים עיניים. חושבים על אחד מרצונותינו, למשל, להיות חבר של , לקבל משרה מסוימת, ואז...

 

מדמיינים מצב בו הדבר לא יתקיים לעולם, מסיבות שאינן תלויות בנו! זו סיטואציה לא קלה אבל המתינו.. ממתינים בתוך המצב המדומה ("הלא מוצלח") ועוקבים אחר הרגשות שעולים: תסכול, כעס, חרדה, חידלון וכדומה. נשארים עדיין בדימוי המצב ה"לא מוצלח"!!

 

כאשר מופיעות מחשבות הבאות לחזק את התחושה הלא טובה עוקבים גם אחריהן. לא "מתדלקים" אותן! פשוט מתבוננים בהן.

 

המטרה: להמתין בסבלנות. ייתכן שלאחר זמן מה,  באופן "פלאי" (שכמעט תמיד מתרחש) התחושות השליליות נעלמות ונותרים עם התבוננות נקייה. נשארים במצב זה כמה שאפשר.

 

כעת, (שוב, לרוב בצורה ספונטאנית)  יעלו במוחכם מספר  PLAN’s B . תרגיל זה, מאפשר לתוכניות חלופיות לעלות בקלות יחסית ואף יותר מכך, אולי תמצאו כי האפשרויות שעלו, לא רעות בכלל... כעת, אם תקבלו את מה שחפצתם בו-מצויין, אם לא תקבלו אותו-ויש תוכנית חלופית, גם טוב מאוד.

 

בעזרת כלי דרך זה, PLAN B, צורת ההתמודדות שלכם עם כישלונות ואכזבות בדרך (שיש סיכוי לא רע שיופיעו מדי פעם) עשויה להיות יותר מיומנת ובעיקר טובה.

 

1. 6.הסוף

 

הצליל האחרון נדם אט אט, הדהודו גוסס ברוך. רוחות רפאים של זיכרונות , שברי תמונות, תחושה אילמת של רוגע נסוכה בעפעפיים כבדות, הנה הסוף.

 

הסוף- של היום, הסוף של הכול. לו שעון חול עמד על שולחננו ימנה שעות היממה ולידו שעון גדול יותר-וימנה זמן חיינו- האם עינינו ייפקחו?

 

שעת הסוף? מקומו? מי ידעם? ואם כך, האם אין ידיעת הסוף , ידיעה אמיתית, ידיעה שבתחושה, תהיה זו שתובילנו לפעול כאן ועכשיו, להתפייס ולחקור, לאהוב ולסלוח? נדמה שאין נושא זנוח יותר בתרבות שלנו. מוות הרואי, ייסורים, סבל, טנא המחזות והספרים, הסרטים והפתגמים מלא בהם. אך הכאן ועכשיו שנוצק מתוך ידיעת הסוף- אייה הוא? האם הבנת דבר שווה לתובנת דבר? האם ידיעת שחייה בתיאוריה שווה לתחושת השחייה? האם קריאה על אהבה שווה לחווייתה? האם ידיעת הסוף שווה לתובנת הסוף?

 

הטענה (שהנני רק נציג אחד מני רבים להעלותה) הינה שאין מחשבה אצילית ומעוררת חיים מהרהור במוות, זה שלנו, זה הקרב מיום.. להיום?

 

הכלי המוצג לפניכם בא לחשוף את נושא הסוף, להאירו באור אחר, מפויס ומכוון.

 

תמצאו כי תרגול ידיעת הסוף לא רק ולא בהכרח מדכא כי אם עשוי להשרות מעין רוגע ושמחת חיים אמיתית וטובה. מטרת התרגילים המפורטים היא להוות אמצעי מיומן להתמודד עם הארעיות כעת, עם הארעיות בכלל.

 

 

 

מרדף החיים, נדמה לעתים כמתת חרון אפים של ליצני מרומים.

 

הבל הבלים או שמא- מרדף הנאות טיפשים. קבצני שקרים האוספים מקרנות חשוכים אמתלות למרוץ העיוורים רגע לפני בוא- חשכת הקברים.

 

(קטע זה נכתב בערב קשה במיוחד וייתכן אף שאהבה נכזבת הייתה קשורה בדברJ)

 

 

 

 

 

פרקטיסימו

 

תרגיל ראשון היכול לסייע בהבנה שלמה (ואף אופטימית!) של הסופיות בחיי אדם: יום בחיי Mayfly (חרק הקרוי גם בר-יום). התבוננו בסרטון המצורף  {סרטון 5 בתיקיית הסרטים}. לאחר מספר שבועות בגלגולו כחרק החי בתוך גופי מים, הופך הבר-יום לבוגר. זה הזמן לראות עולם, להכיר בני זוג, להעמיד משפחה. אך זמן זה קצר למדי, בחלק מהמינים הוא מסתכם ביום אחד, לאחריו ימות הבר-יום בין אם הספיק למצות את מלוא חייו הקצרצרים בין אם לאו. נסו לתאר את היום האחרון בחייכם- כיצד הייתם רוצים שייראה?

 

כתבים, ספרים וחומרי לימוד רבים מוקדשים לחיים: מבנה, תהליכים, חשיבות, גורמים ל.. וכדומה. חפשו, קראו מעט חומר על סיומם של חיים, על מוות. היכרות עם התהליך הכה הטבעי עשויה להפכו למעט פחות מאיים.

 

האם קיימת המשכיות? האם הכול נגמר? כמדען, תפיסתי היא שהכול אפשרי J. עדיף לא לפתח אמונות שווא אך מנגד לא לפסול אפשרויות מעניינות ומוזרות ככל שיהיו. דוגמה טובה לכך, למוזרויות המאפיינות את היקום שלנו, מוזרויות שאינן הגיוניות כל כך, ניתן לראות בסרטון המצורף {סרטון 6 בתיקיית הסרטים}. בצורה תמציתית, הוכיחו בניסוי כי אלקטרון יכול להתנהג לעיתים כגל ולעיתים כחלקיק. החלק הממש מוזר ומעניין הוא שהתנהגות זו מושפעת מעצם ההתבוננות בניסוי! איך?? לכותב ולרבים וטובים ממנו אין שמץ של מושג ירוק.

 

הדבר נכון גם לגבי האינסוף-תארו לכם את היקום בו אתם חיים- הולך ומתפשט והתפשטותו מואצת? לאן? בתוך מה הוא מוכל? בתוך כלום יודיעו הפיסיקאים. האם אתם יכולים לדמיין משהו כזה?

 

או קחו חלקיקים מצומדים- ניתן ליצור מצב בו משרים צימוד בין 2 חלקיקים. כעת,  מדידת מצב של חלקיק מסוים תקבע מיידית מהו מצבו של החלקיק המצומד לו גם במרחק תיאורטי של מיליוני שנות אור! המידע מועבר בצורה מיידית- במהירות אינסופית... ללא ספק- יש כמה דברים שכרגע הרבה מעבר לבינתנו. ניתן לראות את חשיבות המוות במעגלי החומרים החיוניים ליצורים חיים, את נצחיותם של אטומים- אשר רובם איתנו מראשיתו של היקום, רק משנים את מיקומם: מחיידק קדמון- לדינוזאור- לאדם. אולי, מספר האטומים שבאצבע המורה שלכם היו בעבר חלק משיניו של טירונוזאורוס רקס? זה לא בלתי אפשרי! המטרה היא להכיר במוות כחלק טבעי ושלם מהחיים-היותו בלתי נמנע איננה בהכרח טרגית. זוהי תפיסה קשה למוח המורגל בתרבות המערבית אך שכרה מובטח.

 

לדרך

 

תרגיל זה נלקח מתוך ספרו של סטפן לווין:

 

"A year to live: How to live this year is if it was your last"

 

לווין ליווה מתוקף תפקידו מאות אנשים גוססים, לרוב, ממחלות. בעקבות שיחות רבות וליווי צמוד לנוטים למות העלה מספר תובנות והציע תרגיל שתורגם לספר. התרגיל שהוא מציע מדהים בפשטותו ובתובנות שהוא מביא. הטענה היא כי אנו חיים כאשר המוות אי שם בעתיד לא ברור ורחוק. מכאן, אין לידיעת המוות השפעה אמיתית על אורחות חיינו. מצד שני, ההמלצה "לחיות כל יום כאילו הוא יומנו האחרון" גם כן לא מועילה: אם זה היה המצב , קרוב לוודאי שהיינו עושים דברים קיצוניים (לטוב ולרע) ואין זה רלוונטי לחיי היומיום שלנו- להתחייבויות ולמשימות השוטפות. 

 

לווין מציע זמן ביניים: שנה. לקראת יום ההולדת למשל, ניתן למלא דף ובו הדברים שהייתי רוצה לעשות/ להשלים/ ללמוד בשנה הקרבה אם הייתי יודע כי אני עומד למות בסופה .  בדקו עם עצמכם- מה חסר בחיי? אילו מערכות יחסים נותרו לא פתורות? היכן חסרה שמחה?

 

מניסיוני, זו דרך מצוינת לעשות דברים שאולי, לעולם לא היו קורים. להשיב שמחה לבעליה החוקיים:-).

 

 

 

1. 7.הספק כמורה

 

"Do not trust what I say- experience it yourself"

 

(Siddhārtha Gautama -the Buddha)

 

למספר פילוסופיות חיים כמו גם לחשיבה מדעית קיים בסיס מחשבתי איתן: יש לקבל דברים רק לאור בחינתם המדוקדקת. אין מקום לאמונה עיוורת, יש לקבל דברים רק לאור בדיקה ביקורתית. מפליא הדבר עד כמה חלקינו בעידן זה מבינים ומקבלים פילוסופיה זו אך מתקשים ביישומה. אחד מכלי החיים החשובים אותם נוכל לתרגל הינו חשיבה ביקורתית.

 

פרקטיסימו

 

בדקו עצמכם ראשית: בכל פעם שאתם שומעים/קוראים הצהרה בנוסח- ארטישוק מאריך ימים/אבוקדו טוב לכבד, מה תהיה תגובתכם? באופן אוטומטי רובינו נגיב לתוכן המידע: ייתכן ונאמר "אבל אני שונא ארטישוק" או , "גם סבתי אמרה שאבוקדו הוא בריא מאוד". שימו לב שלעיתים נדירות אנו בודקים בצורה ביקורתית את ההצהרה עצמה! האם נשאל: מהיכן המסקנה (עיתון מדעי או מקומון)? כיצד התבצע המחקר (האם על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה או על 5 עכברי מעבדה בוויסקונסין)?

 

האם וכיצד נעשתה ביקורת? האם המדגם הכיל אלפי אנשים כך שגורמים אחרים העשויים להשפיע נבדקו-עישון/פעילות גופנית/רקע גנטי/רקע משפחתי וכן הלאה?

 

לדרך

 

רק פיתוח מחשבה שכזו, חשיבה ביקורתית במובן החיובי של המילה, יהפוך חיינו ליציבים יותר, מפוכחים בצורה חיובית.

 

בפעמים הבאות בהם אתם קוראים תוויות מוצרים, מקשיבים לאיש מכירות ועד התייעצות עם הרופא, מחשבה ביקורתית (בצורתה החיובית-הבודקת) מועילה להפליא. שימו לב- אין נובע מכאן כי אסור להאמין לאף אחד! יש להיזהר לא ליפול במלכודת הזו, מלכודת הקונספירציה והמירמור הכלליים. פעמים רבות התווית נכונה והפרסומת בטלוויזיה מתבססת על המציאות אך חשיבה זהירה לא מזיקה כלל.

 

 

 

1. 8.דוגמה

 

"Be the change you wish to see in the world" (Mahatma Gandhi)

 

הדרך היחידה כמעט להשפיע היא דרכה של הדוגמה האישית.

 

אין המחבר חושב כי יש צורך להכביר מילים בחשיבות הדוגמה האישית.

 

ברם, אין הדוגמה האישית מספיקה- חובתו של כל אדם לשקול ולהפעיל אמות מידה מוסריות. דוגמה אישית עשויה להטות לטובה או עלולה להשפיע לרעה- המראה פנימית שלך-באשר היא- חיונית.

 

פרקטיסימו

 

דמיינו בנפשכם אירוע כלשהו בו התבקשו המשתתפים לכבות פלאפונים ולאחר זמן מה מנחה האירוע החל לנהל שיחה בסלולארי. מה תהיה תחושתכם?

 

דמיינו דמות חינוכית הצועקת על ילדים כי "אסור לצעוק!".  מגיל צעיר ועד סוף ימינו- המעשים הם מודל חיקוי חזק יותר ממילים. ילדים לומדים לחקות את הוריהם על פי מעשיהם ופחות על פי דיבורם. לחילופין, נקיטת כללים ברורים המלווים במעשים מתאימים תניב תוצאות במהירות מרשימה מאוד.

 

כיצד אפשר לטעון כנגד אחרים טענות כמו: איך הם מתנהגים בכביש? או איך הם מדברים? ואחר כך לעשות את אותו דבר בדיוק?? היה השינוי שאתה מבקש בעולם. הבנה של כלל בסיסי זה תוליך אתכם בדרך בבטחה רבה.

 

 

http://www.lonvig.dk/portrait-aaa-ghandi-408.jpg

 

ועצה לסיום: נסו לבחור מקצוע שגורם לכם להיות נוכחים בזמן עשייתו-עיסוק שהמחשבות שלכם לא בורחות למקומות אחרים בזמן שאתם עושים אותו.

 

סיום?    לדרך!