קבלה רדיקלית של תשוקה מאת: טארה בראך

תרגום: 
אורנה טאוב
בפעם הראשונה שנתקלתי בבודהיזם, בכיתת תיכון ללימודי עולם, ביטלתי אותו כלאחר יד. זה היה בתקופה ההדוניסטית של סוף שנות ה-60, והדרך הרוחנית הזו נראתה כל כך קודרת, עם כל ההתעסקות שלה בהיאחזות וכפי הנראה, נגד הנאה. נראה היה שהבודהיזם אומר לי להפסיק לחפש יחסים רומנטיים, לוותר על הבילויים הטובים עם חברי, להימנע מהסוטול של מריחואנה ולוותר על הרפתקאותיי בטבע. מבחינתי, החופש מתשוקה היה מוציא את כל הכיף מהחיים. 
 
שנים אחר-כך הבנתי שהבודהה מעולם לא התכוון להפוך את התשוקה עצמה לבעיה. כשהוא אמר שההשתוקקות גורמת לסבל, הוא לא התכוון לנטייה הטבעית שלנו כבני אדם להיות בעלי רצונות וצרכים, אלא להרגל שלנו להיאחז בחוויה שחייבת, לפי טבעה, לחלוף, ושיחס נבון לאנרגיה העוצמתית והחודרת של התשוקה, הינו נתיב לאהבה בלתי מותנית. לפני שנים רבות ראיתי לראשונה במבט חטוף את האפשרות זו, במה שנחשב לחממה של תשוקה: יחסים רומנטיים. הייתי גרושה כבר מספר שנים כשהכרתי גבר שהיה על פניו כל מה שחיפשתי. במספר פגישותינו המועט נוצר איזה קליק ואני הייתי מאוהבת. 
 
באמצע ההתלהבות וההתרגשות המאפיינים קשרים כאלה, עזבתי לריטריט מדיטציה של שבוע. במשך ששת השנים בהם תרגלתי מדיטציה בודהיסטית, השתתפתי במספר ריטריטים כאלה ואהבתי את מצבי הבהירות והנוכחות בהם נגעתי שם. אולם הפעם, במקום להתמקם אפילו למראית עין בתשומת לב נוכחת, המשיכה המיידית והעמוקה שלי הייתה להנאות של פנטזיה. הייתי כבולה ב"רומן ויפסנא" סוער, כפי שמכנים כעת פנטזיות כאלה. 
 
בשתיקה וסגפנות של ריטריט, התודעה מסוגלת לבנות עולם ארוטי שלם סביב אדם שאנו בקושי מכירים. לעיתים, האובייקט של רומן ויפסנא הינו מודט אחר שמשך את תשומת ליבנו. בטווח זמן של כמה ימים אנו יכולים לחיות, באופן מנטלי, מערכת יחסים שלמה – חיזור, נישואים, גידול משפחה. אני הבאתי את מושא הפנטזיה שלי איתי מהבית, ורומן הויפסנא הזה, עם העוצמה התעשייתית שלו, עמד בפני האסטרטגיות הכי טובות שלי לשחרור וחזרה לכאן ועכשיו.
 
ניסיתי להירגע ולהפנות את תשומת ליבי לנשימה, לשים לב מה קורה בגופי ובמוחי. בקושי יכולתי לסיים שני מעגלים של נשימה בתשומת לב לפני שמוחי חזר שוב לנושא המועדף עליו.
ואז, ביחד עם דקירת אשמה, הייתי נזכרת היכן אני נמצאת. לפעמים הייתי מסתכלת סביבי, מפנימה את השלווה וההדר של אולם המדיטציה. הייתי מזכירה לעצמי את ההנאה והחופש של להישאר נוכחת ואת הסבל העולה מחיים בסיפורים ואשליות. זה לא השאיר שום רושם, הפנטזיות היו ממריאות שוב כמעט מיד. בתקווה לצאת מהראש שלי, ניסיתי לעשות מדיטציות הליכה ארוכות יותר בשבילים המושלגים שסביב מרכז הריטריט. בשעה שמוחי געש ללא מעצורים, חשתי כאילו אני מתמסרת לתאוותיי והתביישתי בחוסר המשמעת שלי. יותר מכל, הייתי מתוסכלת כיון שחשתי שאני מבזבזת זמן יקר. הריטריט היווה הזדמנות להעמיק את התרגול הרוחני שלי, והנה אני, שבויה בהשתוקקות ומרחפת בעתיד.
 
לאחר מספר ימים היה לי ראיון משמעותי עם המורה שלי. כשתיארתי כיצד נעשיתי כה מוצפת, היא שאלה, "איך את מתייחסת לנוכחות של תשוקה?" ההפתעה גרמה לי להבין. בשבילי, התשוקה נעשתה לאויב, ואני עמדתי להפסיד את הקרב. השאלה שלה שלחה אותי חזרה למהות התרגול בתשומת לב: לא חשוב מה קורה. מה שחשוב זה כיצד אנו מתייחסים לחוויה שלנו. היא יעצה לי להפסיק להילחם בחוויה שלי ובמקום זאת, לחקור את טבעה של התודעה המשתוקקת. היא הזכירה לי שאני יכולה לקבל את כל מה שקורה, ובלבד שלא אלך לאיבוד בתוך זה.   
 
למרות שהתשוקה הינה לעיתים לא נוחה, היא אינה רעה, היא טבעית. משיכת התשוקה היא חלק מציוד ההישרדות שלנו. זה גורם לנו להמשיך לאכול, לקיים יחסי מין, ללכת לעבודה, לעשות את מה שצריך כדי לשגשג. התשוקה מניעה אותנו לקרוא ספרים, להקשיב לשיחות ולחקור תרגולים רוחניים העוזרים לנו להכיר ולחבוק מודעות אוהבת. אותה אנרגיית חיים המובילה לסבל גם מספקת את הדלק להתעוררות עמוקה. התשוקה הופכת לבעיה רק כשהיא משתלטת על ההכרה של מי אנחנו.
 
כשהוא לימד את דרך האמצע, הבודהה הדריך אותנו להתייחס לתשוקה מבלי שהיא תשתלט עלינו ומבלי להתנגד לה. הוא דבר על כל השכבות של תשוקה – לאוכל, מין, אהבה, חופש. הוא דבר על כל דרגות ההשתוקקות, מהעדפות קלות לתשוקות הכי ממכרות. אנו ערים לתשוקה כשאנו חווים אותה במודעות מלאה, מזהים את התחושות והמחשבות של ההשתוקקות כתופעות שעולות וחולפות. למרות שאין זה קל, ככל שאנו מטפחים את הראייה הבהירה והחמלה של קבלה רדיקלית, אנו מגלים שאנו מסוגלים להיפתח באופן מלא לכוח הטבעי הזה, ולהישאר חופשיים בתוכו.
 
-------------------------------------------------------
 
טארה בראך (Tara Brach), Ph.D  ,פסיכולוגית אמריקאית , סופרת ומורה למדיטציה לריפוי רגשי והתעוררות רוחנית. משלבת פסיכולוגיה מערבית בתרגול בודהיסטי, הפניית תשומת לב חומלת במגענו עם העולם הפנימי והחיצוני.  ייסדה ומשמשת כמורה בכירה ב- Insight Meditation Community of Washington, D.C., מלמדת ומובילה ריטריטים של מדיטציה בצפון אמריקה ובאירופה. מחברת של שני רבי מכרRadical Acceptance (2003) ,True Refuge (2013).
 
המאמר תורגם במסגרת פרויקט פעם בשבוע של בודהיזם בישראל
 
תגיות: 
השתוקקות