להשהות, לעצור -- Pause
העצירה מזמינה אותנו, בין אם אנחנו באינטראקציה עם אדם אחר ובין עם אנחנו עם עצמנו לקחת צעד אחורה מזרם הדיבור בין עם הוא חיצוני או פנימי. ברמה הפנימית, לעצור זה לצאת לרגע מתוך ההתעסקות שלנו עם רגש או מחשבה כלשהם ולהיות מודעים לחוויה ברגע ללא הזדהות. כל הרגלי הדיבור שלנו וכל הרגלי היחסים שלנו נשפכים אל תוך הרגע באופן אוטומטי, בלי מודעות או בחירה. התהליך הזה הוא זהה בין אם ההרגל שלנו הוא לבקר באופן תמידי או להבדיל לאשר ולתמוך. כשאנחנו מסתבכים בתוך רשתות התגובה שלנו אין סיכוי לשינוי משמעותי. העצירה היא שבירה במחזוריות זו, נקודה מפנה אל השחרור.
להרפות — Relax
כשאנחנו עוצרים, איך אנחנו פוגשים את החוויה שגילינו? לעיתים קרובות העצירה תופסת אותנו במצבים מתוחים תגובתיים. אם לא נלמד לפגוש חוויות אלו במיומנות, ניזרק חזרה לפעילות מלאת הזדהות וחוסר מודעות. ברמה הבסיסית ביותר ההנחיה הזו כשמה כן היא. אנחנו מביאים תשומת לב אל אותם מקומות בהם הצטבר מתח בגופינו וראשנו ומרפים. מתוך תשומת לב לגוף כשלם אנחנו נותנים לעצמנו רשות להרפות מן המצב בתגובתי בו היינו. בתרגול הזה אנחנו מכירים במתח ובוחרים נינוחות. אנחנו מזמינים את הגוף ואת הראש להתרכך. ההנחיה אינה ניתנת לגוף או לראש בלבד. שניהם קשורים זה בזה. אנחנו פוגשים כל חוויה בידידות ובקבלה.
להיפתח — Open
בהנחיה זו אנחנו מוזמנים לפתוח את המודעות שלנו אל מעבר לגבולות ראשנו וגופנו. התרחבות זו אל העולם שמחוצה לנו פותחת דלת להדדיות. הבודהה אמר שעלינו לחקור הן את החוויה הפנימית שלנו והן את החוויה החיצונית. מכוונים פנימה אנחנו מתבוננים בגופנו רגשותינו ומחשבותינו. מתרחבים החוצה אנחנו מכלילים גם את העולם אותו אנחנו קולטים בחושינו ולו אנחנו מגיבים. אנחנו פוגשים אנשים אחרים עם אותה איכות של תשומת לב וקבלה בה אנחנו לומדים לקבל את החוויה האישית שלנו.
לבטוח בהתהוות — Trust Emergence
לבטוח בהתהוות תומך בעיקרון של לראות את הדברים כפי שהם— לא יציבים והרבה יותר מורכבים ומשתנים ממה שהם נראים במבט ראשון. ההנחיה לבטוח בהתהוות מזמינה אותנו לצלול אל תוך הרגע המשתנה. אנחנו מתבקשים לתת אמון בתהליך הזה בו הדברים שאנחנו חווים עולים בספונטאניות כתוצאה מכל מני גורמים המותנים זה בזה. לבטוח בהתהוות עוזר לנו לפגוש את אי הוודאות והשניות של ההווה המשתנה לנגד עיננו. להרפות מן הנטייה לאחוז בתנאים שמשתנים כל הזמן ובנטייה לנסות למקם את עצמינו על פיהם. לוותר על מטרה. זה לא אומר שאנחנו מפסיקים לייחס לתקשורת או מערכות יחסים טובות יותר, זה רק אומר שאנחנו מכירים בכך שאנחנו לא באמת יודעים איך הם קורים ואיך משיגים אותם. אנחנו מחויבים רק למודעות מלאה של רגע זה של חוויה. אנחנו מניחים בצד את השיפוטים והתמונות שחוסמים מודעות בהירה ויודעים שהדברים הטובים כמו שחרור אישי והרמוניה ביחסים יתהוו מעצמם, אין צורך לרדוף אחריהם, אם רק נהיה מחויבים למודעות בהירה של הרגע הזה.
The Great Tao flows everywhere.
It may go left or right.
All things depend on it for life, and it does not turn away from them.
Lao Tsu
להקשיב לעומק — Listen Deeply
כשמילים של מישהו נוגעות בנו המעגל המפתיע של מגע תקשורתי נסגר. מה שהתחיל כרגש ומחשבה ומוחו של הדובר, נחת בראשינו-ליבנו. המהלך הוא כדלקמן— מחשבתו של הדובר התעטפה בשפה המותנית המתגלה כקולות דיבור. הצלילים העירומים נוגעים באוזנינו והמוח שלנו מיד מפרש את הצלילים, ונכנס לפעילות מנטאלית. עכשיו המכאניזם האסוציאטיבי של ההתניות שלנו לוקח את הקלט הזה והופך אותו לרעיונות, רגשות, ותמונות. כל התגובות הללו מייצרות את החוויה שאנחנו קוראים לה הבנה במובן של "אני מבינה את מה שאמרת". הטבע המובנה והסובייקטיבי של ההבנה הזו מייצרת את תחושותינו ביחס לכל שיח יומיומי.
ארבעת ההנחיות הראשונות מבססים את המיינד לפתיחות ברגע הזה. בתוך הרגע המשתנה והרוטט הזה אנחנו מקשיבים ומדברים. ההנחיה להקשיב לעומק היא קריאה להתעורר אל הרגע הזה במלאות עם תשומת לב מיחודת על מה שנאמר. האוזניים קשובות אך גם הלב. ההנחיה להקשיב לעומק היא תזכורת לאפשר לעצמנו לתת לחוויית האחר לגעת בנו. אנחנו לא מפריעים להקשבה שלנו עם דיאלוג פנימי. אנחנו משחררים את עצמינו מן הצורך להגיב, להרגיע, לתקן, להרשים, וכו.
לדבר את האמת — Speak the Truth
מדובר באמת הסובייקטיבית של הרגע הזה. האמת של החוויה הפנימית. משום שהיא סובייקטיבית אפשר לדעת אותה רק באמצעות תשומת לב. אנחנו יודעים מחשבות בעוד הן באות והולכות, שמים לב לתחושות בגוף, את אותה תשומת לב אנחנו מביאים לדיבור, שמים לב למחשבות שעולות וחולפות לפני הדיבור, במהלך הדיבור, אחרי הדיבור. אנחנו מודעים למעשה הפיזי של הדיבור— נשימה, לשון, שפתיים. אנחנו מרשים לתשומת לב זו לעזור בשימור תחושת הרגע, תחושת האמת, ואנחנו מדברים את האמת.
האמת שאנחנו מדברים היא לא סטטית. כשאנחנו מדברים את האמת, הסיפור משתנה כפי שאנחנו מדברים אותו, משתנה עם כל עצירה בעוד החוויה מתפתחת ומשתנה. אפשר לשים לב בכל רגע למחשבות השונות שניתן לבטא בכל סיטואציה חברתית. מאחורי כל הכיוונים השנונים הללו ניתן להבחין במוטיווציות השונות לכל בחירת מילים. לעיתים קרובות נמצא שם גם יחד אלמנטים של רעב, נדיבות, סקרנות, ותבונה. בו זמנית לעולם לא נוכל לדבר את כל האמת במובן שמילים הם לא החוויה המלאה. ואם זאת, רגע של מגע תקשורתי בין אנשים, מלאות החוויה הזו, היא אמיתית ושלמה במיוחד כשהיא מלווה בהקשבה עמוקה.
"כשאנחנו מתאמנים בלדבר את האמת, אנחנו מתחילם לבחון רבדים שונים של האמת. אני רוצה להזמין אתכם להתחיל לשים לב למשמעות, לתוכן הממשי שאתם מתכוונים להעביר ולמילים שאתם בוחרים בשביל להעביר אותם. כשאתם חושבים על הנושא או כשאתם פשוט פוגשים את הרגע, איזה מחשבות עולות? שימו לב למחשבות אלו. השתמשו בעצירה, קחו את הזמן לשים לב איך אתם מתרגמים מחשבות אלו למילים. בחרו את המילים בזהירות ובתשומת לב. האם הן מעבירות את שהתכוונתם? האם אתם משתפים בסיפור שנולד מהרגל, מדברים בתבניות ישנות מוכרות מראש? עצרו גם כשאתם מדברים ושאלו עצמכם אם המילים שאתם חולקים מעבירים באופן מדויק את הרעיונות והתמונות שבראשכם. האם זאת האמת? האם זה אמיתי עכשיו? הרשו לכוונות להיות בהירות ככל האפשר.
אני מזמין אתכם גם לדבר את האמת כפי שהיא מתגלה בגוף. זאת האמת שמתגלה בבטן, במקלעת השמש, או בגרון. בעוד אתם מתכוננים לדבר, שימו לב לרגשותיכם ומצב הווייתכם ומצאו את האמת של הרגע. זה מה שאתם מדברים. שימו לב האם אתם פשוט רצים עם רעיונות ורגשות ישנים. שימו לב למילים שנשפכות החוצה ללא תשומת לב. דברו את האמת של הלב. תשהו עם המחשבות והרגשות לפני שאתם מדברים. איך הם מהדהדים בגוף? איך התחושות הללו מתגלות בעוד אתם מדברים? אחרי שדיברתם? זהו אספקט חשוב של האמת של הרגע. קחו את הזמן. תשומת לב תדע את התנועות הקטנות המגדירות כאן ועכשיו מהי האמת המבקשת להידבר. ככל הלב-ראש מייצבים אתם יכולים לחקור מה זה אומר לדבר את האמת שהיא מתחת למחשבות ולרגשות הללו. מהי האמת הבאה משקט, מהאנרגיה של פשוט לשבת כאן עכשיו? מהי האמת המתגלה בפשוט להיות נוכחים? אין נכון או לא נכון. יש רק את הכוונה להיות נוכחוים באופן מלא ברגע ולאפשר למודעות לדבר את האמת.
(ע"מ172)
תרגום של טקסט מאת: גרוגרי קרמר.
תרגמה: אלהיה מור.