מי הוא זה אשר ישקיט את המוח? מי הוא השולט במחשבות?
כ.ט: ברצוני להעריך את ההזדמנות שניתנה לי לפוגשך היום. זמן רב אני מצפה לפגישה זו. ברצוני לחקור עימך את שדה המדיטציה שזהו תחום בו יש לי עניין ועשייה.
ק: ענייך הוא במדיטציה בלבד?
כ.ט: יש לי עניין בעוד תחומים.שאלת השכיחות בעשיית מדיטציה מובנית, שיטתית נפוצה במסורת תרבות המזרח , האם לשיטתך על המדיטציה להיות חופשית...?
ק: נחזור להתחלה.., למה אתה מתכוון במילה מדיטצייה?
כ.ט: ניתן להמיר את המילה או הנושא ב: "התבוננות", "תודעה", "תשומת לב טוטאלית". אני משתמש במילה מדיטציה במובן הרחב שלה.
ק: אני שואל איזה מסר מעבירה המילה?, לא מהו המבנה של המדיטצייה.
כ.ט: מהו המסר של המילה מדיטצייה?
ק: הפירוש האטימולוגי שלה
כ.ט: משמעותה הוא להעניק תשומת לב לכאן ולעכשיו.
ק: אנחנו לא מבינים זה את זה. למיטב הבנתי תחת הדגרות מילוניות שונות זה אומר- לתהות מחדש, לחשוב. המילה היא בסנסקריט, לדעתי משמעותה למדוד. זהו כלל אינו תהליך של מדידה.
כ.ט: מדידה של מה?
ק: של מה יש?, מה צריך להיות, מה ניתן להיות/להשיג, מה היה?
כ.ט: וזה מגיע תוך כדי המדיטציה עצמה?
ק: ובכן אם נחטט בשאלה הזו : מהי מדיטצייה? לא איך למדוט. לא נשתהה על מגוון סוגי המדיטציות על פי הזרם שלהם, אם זה בודהיזם, הינדואיזם,טיבטי או כל אג'נדה או גורו המכוון לשיטה מסוימת של מדיטצייה. איננו דנים בוודאי איזו מין ההצעות נכונה ומדויקת יותר, אלה מהי מדיטציה . המשמעות הפונטית של המילה מרמזת על מהלך תמידי של הזכרות והתבוננות על מעשים בהווה. על חוסר מעשים בהווה. על הגוף ותנועתו, על השליטה במחשבות ואילוצן להשתנות. כל זאת מרמז על אף כל השיטות השונות לאמור:זן בודהיזם, טיבט, או אפילו הנצרות בהתעמקות כולן מנכיחות את המאמץ המעורב כאן.
כ.ט: היישום של תשומת לב הוא לנווט את המאמץ הנעשה כלפי המחשבות.
ק: זה מה שנשתמע מכך. ניתן להוסיף את מה שנעשה בתוך כך, קיימת שיטת זן בודהיזם למדיטציה הנעשית בישיבה מודעת מאוד שקטה המשקיטה את המחשבות ושולטת בכל תגובה.
כ.ט: אלמנט השליטה אכן מתקיים אך זהו ביטוי ראשוני המגיב אל הישיבה השקטה הלא מוכרת לפרקי זמן משתנים.
ק: אז המוטיב המרכזי של מדיטצייה, שלך או של אחרים הוא השליטה במובן של עצירה/הפסקה!
כ.ט: כן אך זהו רק שלב בתווך היקף הפעולה כולה.
ק: זוהי המדידה. זו הסיבה מדוע המילה מדיטציה מפורשת כמדידה.ההתחלה והסוף.
כ.ט: האין זה דבר המתרחש לעיתים קרובות כאשר נכנסים לתחום חדש וההתניה היא להיכנס במטרה להגיע אל מקום אחר.
ק: כן, בכלליות זה מה שמשתמע מכך.
כ.ט: הבנה ראשונית זו של המדיטציה יכולה להשתנות כשם שהאדם ישנה את הבנתו במהלך המדיטציה.
ק: אכן זו המידתיות , איני מבין אך אבין! אני הדבר , משמעותו תהה אשר תהה, ואגיע גם ל"זה" על אף הפער, זהו המאמץ שאני עושה.
כ.ט: האם ניתן להבין את דבריך כך שהמידתיות ...
ק: אני צופה/מבחין, איני דן ,מסכים או משנה. אני בבהירות רואה שבעשיית מדיטציה, במגוון דרכיה מתקיימים אלמנטים של זמן ,מדידה, שליטה ודבר מה בר השגה. אלו הם פקטורים עיקריים במדיטציה לסוגיה.
ק: אין כאן שום אמירה מחתרתית נסתרת, ישנן פקטורים שונים של מדיטציה שאתה ואחרים רוכשים, לעולם איננו שואלים מדוע אני עושה זאת כלל? או למה לי לתרגל כלל?. אותו הדבר מתקיים גם בתחומים אחרים. אני עני ואני רוצה להיות עשיר, איני יודע (דבר מה בעל חשיבות עבורי) – אך אדע. אני פקיד אך רוצה להיות בעל תפקיד בכיר., איני יודע לנהוג אך תן לי שלושה שבועות ואלמד איך. זו אותה כוונה.
כ.ט: כן,אך יש כאן איכויות שונות
ק: זו אותה כוונה, כוונתך להגדיר דבר מסוים כרוחני נכון?
כ.ט: כן
ק: זהו דבר שגרתי, ארצי, הכרחי. האחד יבקש כסף, האחר מקלט. לכן זה הכרחי. ישנה שם דיסציפלינה, גם כאן חייבת להיות דיסציפלינה- תחום של ידע.
כ.ט: אך ביניהם..
ק: איני מתחם שום דבר. רק מתבונן.
כ.ט: אתה מקביל בין תנועה מחשבתית...
ק: איני עורך הקבלה- הם זהים.
כ.ט: הם לחלוטין זהים במונחים של תנועה מחשבתית.
ק: הפקיד אומר: תנו לי עוד כמה שנים ואהפך למנהל. כאן גם אני מתחיל ואגיע בסוף לשיא!, זוהי הארה. מהו ההבדל בינו לבין המודט המתחיל?
כ.ט: אני חש שיש כאן הבדל מסוים, איני רוצה להעצים את החשיבות והיחסיות של כל התפתחות לשם התפתחות.
ק: זה אותו הדבר. רק אתה מגדיר זאת כדבר רוחני, פנימי. זה משהו פסיכולוגי, סובייקטיבי מתחת לעור. הדבר האחר- נעשה במפעל.
כ.ט: אני חושב שההבדל הוא שלמרות שטבען של שתי הכוונות זהה. האחד תורם לשינוי פנימי והאחר מכחיש זאת.
ק: האחר אינו מכחיש זאת- אני השתניתי, יש לי בית מוצלח יותר, גינה טובה יותר.. הרחבנו את השאיפה שלנו למה שנקרא לו: "עולם רוחני".
כ.ט: יש סכנה עצומה למעבר בין סוג מסוים של עולם לסוג אחר.
ק: הם שניהם זהים. אם אבוא אליך ואתה תאמר לי לעשות מדיטציה , אשיב לך שאיני יודע למה אתה מתכוון. תאמר לי לחקור, להעניק תשומת לב למעשיי, דברים כאלו אתה ואחרים תאמרו הלא כן?
כ.ט: כן, בתקווה שהאדם יכוון זאת למצב הפיזי שלו בהווה.
ק: למה אתה מתכוון?
כ.ט: הכוונה שאם האדם חש תסכול, בלבול או כאב זה אומר שהקדימות הרגשית....
ק: לא קדימות ולא משניות. בוא נתבונן על מה שאמרת, איני מבקר אותך רק מבחין במה שאמרת. קדימות ראשונית, התחלתית- בהתחלה יש כבר את הסוף. – זה מה שכל הפילוסופיה המזרחית טוענת- התחיל ותשיג את זה., תתקרב לזה. ניתן למצוא רציונאליות בכל זה, באופן שעלי לחיות באופן בסיסי בתוך חברה. עלי להיות בעל ממון/אמצעים אחרת לא אוכל להתקיים., אפשר להסתכל על זה כך.
כ.ט: לראות בזה כעל ריקנות.
ק: כן. ריק נכון? אם אעשה דברים מסוימים לא אהיה ריק. איני מבקר שום דבר. אומר לך במדויק מה אני חושב.
כ.ט: כאשר אני מאזין לך מה שעולה בדעתי הוא מצבם של אנשים שמוצאים את זה מאוד קשה לבצע קפיצה שמשאירה מאחור את ההתניות המקובלות/המוכרות. מה שאנו מתארים הוא הישגיות חומרית והשגיות רוחנית אשר מעידים על התחלה אך לא על סוף..
ק: במחילה, אך אתה חוזר על אותם דברים שכולם אומרים. הטיבטים, הבודהיסטים, ההינדים הגורואים.
כ.ט: האם העובדה שמשהו חוזר על עצמו מבטלת או מדגישה אותו?
ק: לא, וודאי שלא.
בני אדם בכל העולם מותנים תחת הגדרות שונות. הנצרות, בודהיזם, המדע, הרפואה. ההתניות הן תרבותיות. אלו שעושים מדיטציה ואלו שאינם עושים מדיטציה עדיין מותנים על ידי התרבות שלהם.
כ.ט: זהו דפוס טוטאלי של התניות האין זאת?
ק: זו השאלה. האם יש חלק במהותו הפנימית של האדם שאינו מותנה? חלק קטן? זה מה שאתה אומר?
כ.ט: האם ישנו חלק קטם שאינו מותנה? זה אכן נראה שמנקודת מבט וגישה מסוימת אנחנו יכולים להבין תהליך מנטאלי בבהירות וחדות. ממראית פנימית וחיצונית. לכן שאלתי היא האם ישנן התניות מועילות לסוג כזה של נכונות וגישה?.
ק: עליך לנסח מחדש את שאלתך. מה כוונתך –התניה? למילה !. המודט – מותנה!
כ.ט: האם העובדה שהמודט מותנה מעוורת אותו למודעות בה הוא יכול לראות בבהירות?
ק: זה אומר שעליו להיות חופשי מהתניות.
כ.ט: לפחות לא נשלט על ידיהן.
ק: לא. האין שאלתך על אודות המוח, שהוא אחרי הכול הכלי היחידי שיש לנו. המוח הוא כל התגובות, הדפוסים הנוירולוגים , השאיפות, החמדנות והקנאה. אתה שואל מהו התנאי שיאפשר לשחרר את המוח מההתניות שלו. האם זוהי שאלתך?
כ.ט: אני חושב שאני יהיר מספיק לחשוב שיש לי את התשובה. שאלתי האם אין כאן אלמנט של תודעה, של התבוננות ותשומת לב בתוך המוח שלנו שיכול לראות את התהליכים המנטאליים בבהירות ובישירות.
ק: אז כאן עלינו להתמקד בשאלת ההתבוננות. ראיה בבהירות- מהי ראיה בבהירות?
כ.ט: מודעות.
ק:רואה, איני בור לגמרי בבחירת המילים. אל "תאכיל" אותי במילה "מודעות" וכל זה.. למה אתה מתכוון בלראות להבחין. אני מבחין בספה. ההבחנה החזותית- החלון כולו, הצבע. הבת שלך על הרצפה. זוהי הבחנה?
התגובות הן מילוליות-בהיר, כהה, שחור. בתוך ההבחנות יש ביטויים מילוליים אשר אנו מודעים להם. זה מה שמתרחש!- זה ירוק!, זה ילד!. זיכרון הכרה ארגון וייצוג מופעלים כל הזמן.
כ.ט: ניסיון הראייה משפיע על אופן המחשבה.
ק: מהו המשפיע?
כ.ט: בדרך בה אני משתמש בשפה הייתי אומר שההכרה מושפעת מהניסיון המנטאלי, ממצבי רוח, רגשות ומחשבות. תיתכן גם השפעה הכרתית חזותית בהקשר לתפיסה ולראייה.
ק:מהי ההכרה?
כ.ט: האלמנט של להיות מודע.
ק: אני מודע לכסא.
כ.ט: בתוך המודעות הזו ישנם יחסים שנוצרים בין אלמנטים של ההכרה..
ק: אז אתה טוען שההכרה היא כל התוכן. היא אינה סתם תוכן. יש בה זיכרונות, תגובות, פחדים, הנאות, כאב, דיכאון.
כ.ט: אבל אם נתייחס לקיום שלנו מרגע אחד למשנהו התוכן..
ק: משתנה.. ,אך יש עדיין תוכן בתוך תחום זה שנקרא לו מודעות. קטנה או גדולה זה לא חשוב. כל האלמנטים האלו- פיזיים, ביולוגיים ,אני בריטי, אני הודי נמצאים בהכרה שלי.
כ.ט: נכון, במתכונת השפתית שאתה משתמש בה אתה בעצם מגדיר את המודעות והתוכן שבהכרה כזהים- כאותו הדבר.
ק: המודעות כפי שאנו מכירים היא אי קיום.
כ.ט: כמובן לא ייתכן שיהיה לאחד קיום נפרד מאחר.
ק: לא אמרתי אחר. אתה מציין זאת. אני מתכוון לאדם רגיל. ההכרה שלו היא מה שהוא. מה שהוא חושב, מה שהוא חש, מהן שאיפותיו. הוא מאמין באלוהים, הוא קתולי, פרוטסטנטי,הינדי, בודהיסט. בעל נטייה משלו, כמיהות, בדידות,יאוש. כל זה זוהי ההכרה שלו.
כ.ט: אלו הם ההתניות של ההכרה שלו.
ק: מהי ההכרה שלו?, אין הכרה אחרת, אתה יכול להמציא הכרה אחרת, סופר הכרתית אך אתה עדיין בתחום ההכרה.
כ.ט: זה לא מקום ברור לי כי אני מתבונן למשל בכסא הזה. ארחיק לכת אם אומר שההכרה היא הכסא. הכסא הוא אובייקט בהכרה.
ק: וודאי
כ.ט: האובייקט בהכרה מרמז על יחסים ברורים המתקיימים בה. האין זה מרמז במידה שווה על היקף הניסיון במוח?
ק: אז אני תופס את המוח השלם כמותנה.
כ.ט: כן.
ק: ההתניות הן ההכרה נכון?
כ.ט: כן
ק: אז אם נולדתי בהודו , הכרתי כוללת את כל האמונות, האמונות הטפלות וכד'.. אם נולדתי ברומנייה למשפחה קתולית הכרתי כוללת את האמונה בישו וכד'. אלו הן ההתניות. הן לא סוג מסוים של תבנית אלה שניהם: ההכרה והמוח.
כ.ט: אני מסכים.
ק: אתה טוען שמדיטציה אינה מותנית.
כ.ט: לא בהכרח אינה מותנית, אך למצוא דרכה בהירות תוך מתן תשומת לב למה שמתרחש.
ק: זה מאוד פשוט. בהירות התרחשות. בפגישה בין מנהיגים פוליטים הם משחקים משחקים. האחד משחק משחק פוליטי כדי להיבחר והאחר ללא ספק עוסק בהשקפותיו. אין לך צורך לשמוע מה בפיהם.
כ.ט: לא. זה די צפוי.
ק: אז אנחנו מתרחקים מהעובדה המרכזית שבני האדם מותנים. הם מתוכנתים כמו מחשב זה ברור. בני האדם מחפשים אחר משהו רוחני, אתה יכול לכנות זאת דת. זה מתרחש כבר מיליוני שנים., כעת אתה טוען כדי למצוא זאת עשו מדיטציה אם לומר זאת באופן גס. אוכל להגדיר זאת בעדינות יותר.
כ.ט: אני מעדיף בעדינות.
ק: בסדר. בכדי ללמד דברים נשגבים על המוח להיות שליו. הטיבטים, הבודהיסטים ההינדים, זן, טוענים את אותו הדבר. הנוצרים לא העמיקו עד כדי כך.האחרים כן. ואז מתעוררת הבעיה: מי הוא זה אשר ישקיט את המוח? ,מי הוא השולט במחשבות. לעולם איננו שואלים את השאלה הזו.אנו אומרים שעלינו לשלוט במחשבות.
כ.ט: בעזרת התבוננות פנימית.
ק: התבוננות פנימית. למה אתה מתכוון בכך?
כ.ט: כוונתי במקרה זה- לשבת לבד..
ק: מדוע שאעשה זאת אם אני יכול לעשות את זה הרבה יותר פשוט. במערכת היחסים שלי עם אשתי/בעלי אני יכול לבחון את התגובות שלי שם.
כ.ט: האחד אינו שולל את האחר.
ק: אני מתחיל שם. אני מתבונן במערכת היחסים שלי, במבנה שלה, במבנה של עצמי. איני זקוק לך שתלמד אותי איך לעשות זאת דרך מדיטציה.
כ.ט: כמובן שאין עליך ללכת...
ק: זה מה שקורה בעולם. עליך להיהפך לגורו. איני מעליב.
כ.ט: זהו עלבון
ק: אני אומר אל תעבור את כל התהליך דרך מדיטציה. יש לך הזדמנות טובה ללמוד את עצמך על עצמך, על מערכת היחסים שלך עם הטבע, עם בן הזוג שלך, עם הפוליטיקה, שכניך, עם מי שאתה מכיר ומדבר איתו. אתה יכול להיות מודע לכל תגובותיך ואז ללכת רחוק יותר. אינני זקוק לאף אחד שיאמר לי איך ללכת. זהו העניין שלי שעלי לגלות.
כ.ט: בוודאי, זה צריך להיות הדגש העיקרי.
ק: זהו הדגש העיקרי היחידי.
כ.ט: אך בהתחשב ב..
ק: בלי אך. זהו הדבר היחידי שאני יכול להתחיל איתו כי אני קשור לכל דבר שמתרחש בחיי.
כ.ט: אם אוכל לומר, אנשים במציאות החברתית הלוחצת מוצאים ש..
ק: בלתי אפשרי
כ.ט: בדיוק.
ק: זה אומר שלא הבנת את החברה ואת היחס שלך אליה. נוצרה חברה מושחתת כי כולם בעצם כאלו.
כ.ט: אם בן אדם מתחבט באופן כללי בתוך..
ק: עצור
כ.ט: לעצור את מה?
ק: את ההתחבטות הזו. זה יותר פשוט. מישהו אומר לך: אעזור לך. זהו משחק המתרחש כבר מיליוני שנים. הכומר, הפסיכולוג.. כולם מנסים לעזור. כך אתה הופך את המאזין שלך לחלש. כל דבר שאתה מגלה- אינו תלוי באף אחד.
כ.ט: זוהי הבחנה הכרחית לעודד...
ק: זה לא מה שאני רוצה. אתה משתמש במילים האלו. איני רוצה לעודד אף אחד, איני רוצה לעזור לאף אחד. אני אומר- תראה, זה מולך. כל העולם ואתה ביחסים. יש משהו יותר גדול מזה. כנס לשם. למה צריך להיות מנהיג? מבחינה היסטורית כמה מנהיגים כבר היו לנו?
כ.ט: אני איתך לגמרי.
ק: אדוני, אתה מדבר על מדיטציה. אני אומר שבכל סוג של הכרה מדיטציה אינה מדיטציה.
כ.ט: זו שפה נוקשה.
ק: זה רצוני שלי שגורם לי לרצות לשבת (למדוט), זהו רצוני שמוליך אותי להישגים.
כ.ט: האין הרצון יכול...
ק: לא הגעת עדיין לרצון. מהו טבעו של הרצון, התשוקה. אנא ממך- מדיטציה היא דבר שונה לחלוטין. זהו דבר שעליו להיעשות לא להיות עשוי. משהו שמודע לכל יגיעותיו, חרדותיו, כאביו, בדידותו. על כל זה להיות מובן קודם. זוהי השחיתות! לא חוברת פורנוגרפיה וסמים. שחיתות זה כשאנחנו אנוכיים, גאוותנים, קנאים.
תתחיל משם.
ראיון עם ג'ידו קרישנמורטי, המפשיר, אנגליה.
תרגום: סמדר אפשטיין פלגי, יוני 2011
לקריאה מעמיקה יותר על ג'ידו קרישנמורטי: