סופ"ש סנגהה

*שימו לב - לא מדובר בריטריט בשתיקה*

"בניית הסנגהה הינה האמנות החשובה ביותר שעלינו ללמוד. אפילו אם אנו מודטים מיומנים ואנו בקיאים בסוטות, אם איננו יודעים לבנות סנגהה, לא נוכל לסייע לאחרים.ות. עלינו לבנות סנגהה שמחה, שבה התקשורת היא פתוחה.... זה דורש זמן, אנרגיה וריכוז. 

לא תמצאו סנגהה מושלמת. סנגהה לא מושלמת תספיק. במקום להתלונן על הסנגהה, הפכו את עצמכם לחלק מועיל ממנה." 

(טיך ניהאת האן)

נפגש כדי לחגוג יחד, להנות מהחברה המשותפת, מהמרחב היפה שמציע המרכז בעין דור וכדי לחקור יחד את המשמעות של סנגהה עבורנו, להכיר יותר לעומק ולגלות אילו מתנות יש לכל אחת/ד מאיתנו להציע לעולם ולייפות אותו

מתי ניתן להגיע? הסופ"ש יתחיל ביום חמישי, ה-23.3 בשעות הצהריים, וההרשמה תימשך עד לשעה 17:00 ויסתיים בשבת ה-25.3 בשעות אחה"צ. ההשתתפות היא מתחילת הסופ"ש ועד סופו. לא תתאפשר השתתפות חלקית. 

אנא הגיעו להרשמה לכל המאוחר עד לשעה 17:00 ביום חמישי

ניתן יהיה להגיע לפיקניק בטבע בשבת ב-11:00 - גם למי שלא היה בשאר הסופ"ש

הרשמה לפיקניק - דרך טופס ההרשמה הכללי.

תוכן הסופ"ש: הסופ"ש יכלול זמנים של תרגול מדיטציה, טיול בטבע, משבצות של תוכן בנושאים שונים שהסנגהה תעביר, ערבים חברתיים משותפים, תרגול בעשייה במטבח ובתורנויות, העמקת ההיכרות עם המרחב של עין דור, מעגלי היכרות ושיתוף ועוד.

לו"ז מלא יפורסם בהמשך.

הגעת משפחות לסופ"ש: סופ"ש סנגהה פתוח בשמחה ואהבה גם לחברי הסנגהה בעלי המשפחות ובני ביתם. הסנגהה היא רחבה ויש רצון שהיא תכלול את כל בני המשפחה ותלווה אותנו בכל שלבי החיים, גם בתקופה שאנחנו קשורים ומחוייבים לילדים בגילאים שונים. הכוונה היא להתאים את המרחב כך שיוכל להכיל את כל סוגי המשפחות, ועם זאת יש גם ציפייה מההורים לתרגל ולהיות בתשומת לב למרחב ולצרכיו. 

שימו לב - לא מדובר בריטריט בשתיקה.

הסופ"ש מאורגן ע"י צוות מתנדבים, ובמהלך הסופ"ש תוצע האפשרות לתת דאנה לתובנה ע"מ לכסות את עלויות הלינה והאוכל.

לבירורים לגבי הסופ"ש ניתן לפנות במייל sanghaa@tovana.org.il

משתתפים בסופ"ש שהתקיים בשנה שעברה מספרים:

"קשה להסביר במילים מהי החוויה בשביל משפחה להגיע לעין דור לסופ"ש סנגהה ופשוט להיות...להיות יחד עם חברי הקהילה האחרים, ילדים צעירים ומבוגרים, דומיננטים או שקטים, מעורבים או מעורבים פחות, מצחיקים או רציניים. האפשרות להגיע עם כל המשפחה למקום שמרגיש לך בית במובנים רבים מרגשת ובלתי מובנת מאליה. את החוויה הזאת ניסיתי לתאר במילים ובדמעות שלא תוכננו מראש לאנשים היקרים בצוות המארגן של הסופ"ש. היו שם אנשים מלאי יצירתיות ותבונה של הלב, הילדים ששמחו ושימחו, וההורים שיכלו לחייך, לפגוש, להכיר ולהביע. אחרי הרבה זמן הרגשתי חלק במלוא מובן המילה, הייתי סקרן וגם טיפה הרגשתי מסקרן. מבלי שהייתי צריך לעשות הרבה היה לי מקום לשהות ולהחיות תפקיד נשכח של חבר מן המניין בסנגהה מבלי טיפת שיפוטיות. 
הסופ"ש תוכנן היטב ובחכמה רבה כאשר עיקר הפעילויות כוונות לקהילה עצמה, פעילויות כגון מסיבת פורים עם ילדים עד אמצע הלילה שנחקקה, "נון טלנט שאו" מרגש ומצחיק שהזמין ביטוי ויצירתיות גם מאלה שזה לא אזור הנוחות שלהם, מעגלי שיח, מדורה עם ניגונים ושירה וטיול למקור מים שלא ידעתי שקיים באזור. 
ההורות חזרה למקום נינוח יותר לאחר הסופ"ש שבו הילדות חוו חוויות חזקות ונכחו בפעילויות של "מבוגרים" כמו שיחת דהרמה של סטיבן, סטנד אפ של אביגל. 
היה נעים להרגיש שכמו שפעם אני ואחרים היינו מתנדבים יותר כשלא היתה לנו משפחה אז היום ישנם אחרים בתפקיד ומחר גם הילדות שלי אולי יקחו חלק בהנעת הגלגל הזה של תובנה שממשיך לגדול ולגדול.
פגשתי צעירים מהממים, יפים ומחוייבים שחלקם מנהיגים טבעיים ומאוד קהילתיים להם אני חב תודה גדולה על כך שהעזו לצאת מאזור הנוחות והחליטו לפתוח את הסופ"ש למשפחות, נגעו בצורך אדיר שהתפרץ ובסופו של דבר עשה טוב לכולם. במפגש הסיכום עלה קול ברור שקרה כאן דבר ייחודי ושיש רצון לחזק אותו בעתיד. 
התמלאתי באהבה ובהוקרת תודה!"
 

-----

"מאז הרטריט הראשון שלי, לפני כעשור, אני זוכר שביום האחרון תמיד אומרים שסנגהה זה ממש חשוב. בשנים הראשונות של התרגול שלי לא הקשבתי לאמירה הזו, ובדיעבד אני מבין עד כמה זאת היתה טעות. בשנה האחרונה אני עונה על תנועה פנימית חזקה ורצון עמוק להשתייך לסנגהה. אני משקיע מאמצים רבים בבנייה של קהילה של הולכות בדרך סביבי. הסנגהה הולכת ומתפרסת על עוד ועוד מחיי, ורק עכשיו אני מבין את חשיבות הדבר.
מרגיש בלתי אפשרי להכניס את החוויה של הסופ"ש סנגהה לפסקה בודדת. במקום זה, אני רוצה לתאר תחושות ותנועות בלב שעדיין איתי, כמעט שבועיים לאחר מכן. כבר שנים שאני משתמש במשפט  'מי ייתן וליבך יהיה רווי באהבה' בתרגול מטא. לאחר הסופ"ש הזה אני מבין שזו אופציה אמיתית, ושזה לא צריך להישאר רק בגדר שאיפה. לא ידעתי שהלב יכול להיפתח בצורה כזו, ולהישאר בפתיחות כזו לאורך זמן. הרגשתי כזו כמות אדירה של אהבה נכנסת ויוצאת מהלב שלא היה אפשר להבחין מה המקור ומה היעד, כך שאופציה היחידה היא להתמסר לתוך החיבוק של הסנגהה.  זאת היתה חוויה ייחודית ומהממת, שרק העמיקה את הרצון לעטוף את עוד חלקים מחיי בתוך הסנגהה והדהרמה. המון תודה לצוות המארגן שאיפשר ודאג לקיום הדבר הזה, ולחברי וחברות הסנגה שיצרו את המרחב המופלא."

-----

"סופ"ש הסנגהה היה חדש עבורי. זאת הייתה הפעם הראשונה שהגעתי לעין דור שלא לריטריט. זה היה מעניין לחקור את המרחב הזה לא במצב של ריטריט ובכל זאת בצורה קצת אסופה. היה כיף לפגוש ולהכיר טוב יותר אנשים מהסנגהה. הגעתי לבד והרגשתי את החופש לפעמים להיות עם אנשים ולפעמים להיות לבד. אף פעם לא הייתי בריטריט משפחות אז המפגש עם משפחות עם ילדים היה משמעותי בשבילי, משמח, מרגש ומעניין.
הגעתי ישר למסיבת פורים ובהתחלה הייתי ביישנית בחוץ ואחרי זה אזרתי אומץ להיכנס ולרקוד וזאת הייתה מסיבה מהממת, מעולה, משמחת ומרחיבת לב!
הסדנאות שלקחתי בהן חלק היו מעניינות, המדורה הייתה מוצלחת ביותר והטיול היה מושלללללם!"

----

"בית זה מקום שאת מכירה על גווניו, עונותיו, עם יופיו ועם המקומות חסרי החן שאי אפשר לשנות, שהתרגלת אליהם עם השנים, ואפילו למדת לאהוב. מתחם תובנה בעין דור הוא בית להרבה אנשים שגם אם לא ביקרו בו בתכיפות הרצויה והמתאפשרת להם, הם והן נושאים אותו בלבם.
בסופ"ש סנגהה בפורים המתחם פתח את לבו לאופני תרגול של דהרמה בחיי היום יום לכוללללם והיה כל-כך כיף לחלוק את אהבת המקום ודרך הדהרמה בצורה שאפשר לנוח בה ופשוט להיות מי שאנחנו.
כשהנחיתי יחד עם רחל שקדי את המשבצת שעסקה בפעילות דהרמית דרך עמותת חכמת ההזדקנות ועמותת אחד על אחד למדיטציה לחולי סרטן, התרגשתי מכמות האנשים שהגיעו למרות השמש המפנקת בחוץ, והסכימו לפתוח את המיינד והלב להבנה המפחידה שכולנו נחלה, נזדקן ונמות. ישבנו בבניין 10 בכיתה המשופצת ועלה לי הזכרון המתוק של יונתן דומיניץ סוחב מיטה על מנת שדרור אלוני ז"ל יוכל לישון בריטריט בכיתה הכי קרובה לאולם המדיטציה. הזכרון זה עוד סוג של תמצית של בית שהולך ביחד אל עבר כיוון החופש והשמחה."