רשמים מקורס פסח

לדוגמא:The little chatter appeared in side my view

ועוד: The view sometime seems over chattering

ומה כל זאת לפסח, דהרמה, ריטריט ותרגול מדיטצייה

את קיסמו של המפגש עם האיש: כריסטופר טיטמוס לא יהיה ניתן לצמצם לכדי מילים אך יש לומר שאת מילותיו שלו בהידהודן החוזר במפגשי הדהרמה שהתרחשו באולם המדיטצייה בקיבוץ עין דור יש לשנן, למחזר, להרגיש, לתאר ולדעת את עומקן התהומי השופע הנוגע לחי האנושי ולמתחולל בו.

ביושבי בתנוחת בודהה בין כריות מאולתרות ובין יוגים עמוקים ושקטים, נושמים ומודעים, כולנו יחד וכל אחד לחוד . נושמים בחזרתיות, פקוחי תודעה, מאזינים לקשקשן הפנימי שלא חדל מנאומיו, מנוחמים לדעת שזה בסדר להיות מותשים מנטלית. כי כשהגוף במנוחה, והתנאים מאפשרים שקט מתמשך ואמון בטוב המתקיים בלא הפרעה, אז היחיד שעובד ופועל במרץ הוא לא אחר מאשר הקשקשן, (The chatter) וזה בסדר, זה באמת בסדר.   נוכחותו אינה חייבת להיות מיטרד, ניתן לתקשר איתו . ואם אתה אומר לו ברכות וברוך שהוא יכול לחדול כעת, לנוח מעט ולחזור שוב כשיהיה לו משהו חשוב להגיד, אז אני מאמינה שהוא יקשיב ויאמץ לרגע או שניים את הרעיון ואז בעצם זה בא. הרגע, ההארה, אני לבד! שששששש.....                    

אין צורך לפרש את זה, לנסות לתת לזה שם , לראות בזה נס, להאדיר, לשייך זאת לסיבה ותוצאה. הרי כשטוב לנו – אנו שותקים.

אז שותקים. 
 

התרגול הראשון

זמן- הזמן הוא לצידי, ובאנגלית זה שוב נשמע יותר טוב (עוכרי העברית לדורותיהם) Time is on my side' yes it is                                                                     

אז בהתחלה קובעים זמן, מתי נתרגל? זה חשוב , זה צריך להתאים גם לסדר היום שלנו וגם למה שנכון לנו ביולוגית.                                                                     אז בחרתי - בוקר ציפורים,- צייצו . עננים - הציצו מבעד לחלון. שטיח, כמה כריות התישבתי. הכנתי שעון שיצלצל בעוד חצי שעה

וזהו, ישבתי, כבר יותר מנוסה , הגוף הסתדר לו ברכות עירנית בתנוחה נוחה, הופתעתי מהנוחות שהתמקמה לה בגוף. זה לא כאב ולא הציק   חצי שעה עברה לה באופן מהיר ומפתיע.  והקשקשן? נכח כמו תמיד, הפעיל קצת מתח, חרדה, דאגה לסירוגין, הפעם חשתי שהצטרפה אליו אישיות נוספת מכובדת לא פחות: "המבקר הpנימי" (The inner critic) הוא ניהל מונולוג משכנע כי הא ודא אינם כשורה וכי עלי לשאת בתוצאות הפעולות שאני נוקטת או לא נוקטת בהם.  הקשבתי לו, ומה?, אבל מידי כמה רגעים הבלחתי איזו פקודה: לנשום עכשיו!, ברוך, בנועם בעצב מסויים.  זה עבד, לסירוגין אך עבד. וכפי שציינתי המדיטצייה שתירגלתי , הראשונה בביתי חלפה לה בצורה איכותית. שמחתי, מחכה לבאות, מחכה לפגוש את עצמי שוב.

לבד! 
 
  

כל המושגים המוזכרים בטקסט: The chatter"," The inner critic""    לקוחים מתוך ניסוחיו המנצחים של כריסטופר טיטמוס אשר נאמרו בשיחות הדרמה בעין דור, אפריל 2011.  מאת: סמדר אפשטיין פלגי