Home

מענים דהרמיים תומכים לזמן הזה

בימים אלה, רבות התחושות של חוסר ביטחון, חוסר מוגנות, של חשש לחיים, של עצב וחרדה. בתוך כך, אנחנו כאן ביחד, תומכים ונתמכים, בדהרמה ובסנגהה.
ריכזנו כאן רשימה של מענים תומכים (פעילויות וטקסטים) למתרגלי ואוהבי הדהרמה, של תובנה ושל שותפים נוספים לדרך. הדף ימשיך ויתעדכן.

 

תרגול מדיטציה, דהרמה ושיתוף:

 

תמיכה הניתנת על-ידי א/נשי מקצוע בהתנדבות:

 

טקסטים תומכים בעת הזו:

להכות בטרור / תיק נהאט האן

נכתב אחרי פיגועי ה9/11. 
תרגום: מאיר זוהר
 
"להכות בטרור", זהו ביטוי מטעה. הדבר בו אנו מכים אינו הסיבה או המקור האמיתי של הטרור. הדבר בו אנו פוגעים הוא חיי אדם. בעודנו מכים, אנחנו זורעים זרעים של אלימות. פעולה כזו רק תגרום לעוד שנאה ואלימות בעולם. זה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים לעשות.
הטרור נמצא בליבם של בני-אדם. עלינו להסיר את הטרור מהלב. עלינו להימנע לחלוטין מהרס ליבם של בני-אדם, לא בגוף ולא בנפש. עלינו לזהות את מקורו של הטרור, כך שיהיה ניתן להסירו. מקורו של הטרור הוא אי-הבנה, חוסר סובלנות, שנאה, נקמה וייאוש. לא ניתן לאתר את מקורו של הטרור באמצעיים צבאיים. לא ניתן להגיע אליו באמצעות פצצות וטילים, לא כל שכן להרסו. רק עם התרגול של התבוננות לעומק הדברים תוכל הבנתנו לגלות את מקורו של הטרור ולזהות אותו. רק עם התרגול של הקשבה עמוקה וחמלה יהיה ניתן להתמיר אותו ולהסירו.
לא ניתן להפיג את החשכה בחשכה נוספת. חשכה נוספת רק תעבה את החשכה. רק האור יוכל להפיג את החשכה. לא ניתן להסיר אלימות ושנאה באמצעות אלימות ושנאה. נהפוך הוא, זה רק יגרום לאלימות ולשנאה לגדול אלף מונים. רק הבנה וחמלה יכולות לפוגג אלימות ושנאה.
שנאה ואלימות נמצאות בליבם של בני-אדם. טרוריסט הוא אדם עם שנאה, נקמה, אלימות ואי-הבנה בליבו. עשייה ללא הבנה, עשייה מתוך שנאה, אלימות ופחד, רק עוזרת לזרוע טרור נוסף, ומביאה טרור לבתיהם של אחרים ובסופו של דבר בחזרה אל בתיהם של התוקפים. הפילוסופיה של "עין תחת עין" רק יוצרת סבל ושפיכות דמים נוספים ועוד אויבים. אחת הפגיעות הגדולות ביותר ממנה אנחנו סובלים, נובעת מעשייה לא נכונה ומחשיבה מוטעית שכזו. חברות שלמות חיות בפחד מתמיד, ועצביהם מותקפים יומם ולילה. מצב זה של מבוכה, פחד וחרדה, הוא מצב מסוכן עד מאוד. הוא עלול לגרום למלחמת עולם נוספת, והפעם מלחמה הרסנית באופן הגרוע ביותר.
עלינו ללמוד להשמיע עכשיו את קולנו בעד השלום, כך שקולם של ההבנה והאהבה יישמע ברגע היסטורי זה, רגע מסוכן ומכריע. אלו מאיתנו שהם בעלי-אור, עליהם להציג את האור לראווה ולהגיש אותו לזולת, כך שהעולם לא ישקע בחשכה מוחלטת. לכולם יש בליבם זרעים של התעוררות והבנה. הבה נעזור זה לזה לגעת בזרעים אלו בתוכנו, כך שלכולם יהיה אומץ להשמיע את קולם. עלינו להבטיח שהדרך בה אנו חיים את חיי היומיום שלנו לא תיצור טרור נוסף בעולם, באמצעות חוסר סובלנות, שנאה, נקמה וחמדנות. עלינו לטפח צריכה בתשומת-לב, חוסר אפליה, ולא לתת את ידינו למעשי עוולה. אנו צריכים התעוררות משותפת וכוללת, כדי לעצור מהלך זה של השמדה עצמית.
יש להזמין את המנהיגים הרוחניים של העולם להשמיע את קולם בתקיפות, לדבר בעד פתרונות של שלום לבעיות העולם, ולהביא לכל האומות והעמים מודעות ביחס לתורה של חמלה ואי-אלימות.
על-ידי הבנה של טבע הסבל האנושי ושל הסיבה לסבל, אנחנו נדע את האופן הנכון כדי להתחיל לרפא את הבעיות הגדולות של כוכב-לכת זה.
 
 
האגדה על גואן יין
מתוך המנטרה "אום מני פדמה הום", תרגם יעקב רז, 2013
 
האגדות מספרות על דמות שכולה חמלה ששמה גואן יין - זו שרואה את הקולות.
גואן יין סירבה להיכנס לעולם הגאולה של הנירוואנה ונשבעה לחזור ולהתגלגל לעולם הצער, ולא לשקוט עד שתושיע את כל הברואים הסובלים.
טבעה של גואן יין הוא החמלה וכשהיא רואה את קולות הסבל היא מושיטה יד ועוד יד.
אבל לצער לא היה סוף וידייה של גואן יין מלאו עבודה, וכל היופי שבעולם לא נתן בה כוח לעזור.
ויום אחד, לא יכלה עוד לתורים הארוכים, והתרסקה לאלף קרעי ייאוש.
ראה הבודהה אמיטבהה את מצוקתה וצייד אותה באלף זרועות שתושיט לעוד ועוד מבקשי מנוח, ובכל אחת מאלף כפות ידיה שיבץ עין, שתוכל לראות את השברים באלף עיניים.
ושמה מאז גואן יין של אלף הידיים ואלף העיניים
זו שרואה את הקולות ומושיטה ידיים
רואה את הקולות ומושיטה ידיים ימינה ולמעלה והרחק מעבר להר
ואלף הידיים לעולם מלאות עבודה ואין די
ואלף העיניים נהרי דמעה
כמה אפשר
 
 
בין שתי ערים
צ'רלס דיקנס, 1859
 
היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים;
היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות;
היה זה תור האמונה, היה זה תור הספקנות;
היו אלה ימים של אור, היו אלה ימים אפלים;
היה זה אביב התקווה, היה זה חורפו של ייאוש; 
הכל היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי. 
 
 
אתי הילסום, ציטוטים מתוך "השמיים שבתוכי"
 
תחושת החיים שבי חזקה כל כך וגדולה ושלווה, שלא אנסה כלל לבטא אותה במילה אחת ויחידה.
אלוהים, יש בי אושר שלם ומושלם. ואין לכך ביטוי טוב יותר מאשר מילותיו שלו: למצוא מנוח בתוך עצמך.
ואולי זאת הדרך הטובה ביותר לבטא את מה שאני חשה: אני מוצאת מנוח בתוך עצמי.
ול'עצמי' הזה, לחלק העמוק והעשיר ביותר שבי, אני קוראת 'אלוהים'. 
-
כי היו חיים לפני המלחמה, יהיו חיים אחריה, ויש חיים גם בזמן המלחמה.
ומותר לאהוב. לאהוב את החיים שהיו, ואת החיים שעודם, לאהוב את העולם, ולאהוב את האדם.
- 
תנו לצערכם את כל מרחב והמקלט שבכם שהוא זקוק לו.
שכן אם כולנו נישא את צערנו בפתיחות ובאומץ - הצער שעכשיו ממלא את העולם יימוג.
אך אם לא תייצרו בתוככם מקלט מועיל לצערכם - ובמקום זאת תשתמשו ברוב המרחב שבתוככם לשנאה ולמחשבות על נקמה - שמהם ייוולד צער נוסף לאחרים - 
כי אז הצער המתקיים בעולם לא יעלם, אלא יתרבה.
ואם תיתנו לצער את המרחב שהמקור העדין שלו מבקש - אז תוכלו לומר באמת:
החיים יפים, וכל כך עשירים.
 
 
אל התפילה / בועז יניר
 
כל הצעדים הבוקר
תפילה לשלום.
הקפה מנחם את העייפות,
הצלצול מעיר את הזמן.
אוויר נכנס ויוצא מכל החורים,
פליטים גונבים את הגבול,
מחשבות את הדעת.
יש בי דלת אחת
ומנעולים רבים.
התר את קשרי
למען כל קשרי
עשני פורץ מיומן
למנעולי הלב.
פזר אצטרובלים בשבילי היער,
כדי שאדע כיצד לחזור.
 
 
חנה סנש
 
בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה, בִּדְלֵקָה, בִּשְׂרֵפָה,
בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם,
הִנְנִי מַבְעִירָה פַּנָּסִי הַקָּטָן,
לְחַפֵּשׂ, לְחַפֵּשׂ בֶּן-אָדָם.
 
שַׁלְהֲבוֹת הַשְּׂרֵפָה מַדְעִיכוֹת פַּנָּסִי,
אוֹר הָאֵשׁ מְסַנְוֵר אֶת עֵינַי;
אֵיךְ אַבִּיט, אֵיךְ אֶרְאֶה, אֵיךְ אֵדַע, אֵיךְ אַכִּיר,
כְּשֶׁהוּא יַעֲמֹד לְפָנַי?
 
תֵּן סִימָן, אֱלֹהִים, תֵּן סִימָן עַל מִצְחוֹ,
כִּי בָּאֵשׁ, בַּדְלֵקָה וּבַדָּם,
כֵּן אַכִּיר אֶת הַזִּיק הַטָּהוֹר, הַנִּצְחִי,
אֶת אֲשֶׁר חִפַּשְׂתִּיו: בֶּן-אָדָם.