בית סטיבן פולדר

Stephen Fulder's Site

צמחים אדפטוגנים

נכתב על ידי בקטגוריה מאמרים על בריאות
  • גודל פונט: Larger Smaller
  • Subscribe to updates
  • Print
  • PDF

בשנה האחרונה ידענו תהפוכות רבות ובעיקרן – המצב הכלכלי שהלך והתדרדר והקשה על כולנו. חברות גדולות כקטנות פשטו את הרגל ונמכרו לחברות אחרות, עובדים רבים פוטרו, משכורות הופחתו ורמות הסטרס הרקיעו שחקים. אך יש גם צדדים חיוביים: בשנה האחרונה ירדה צריכת החשמל במפעלים ב 12%, מדד זיהום האוויר ירד בעקבות חיסכון בדלק ועוד. רמות הסטרס והלחץ הגבוהות, בהם נמצאים אזרחי מדינת ישראל ממילא בכל יום (מצב ביטחוני, "מזג ים תיכוני" וכדומה), עלו והמשיכו לעלות, ככל שהמשבר העמיק, עד שניתן לראות את התבטאותן בעלייה במקרי הרצח, התעללות, אונס וגניבות. אז רגע לפני שמתייאשים – הכירו את צמחי המרפא שיעזרו לנו להתמודד עם הלחץ והמתח של היומיום – הצמחים האדפטוגנים.

 

מהו סטרס?

לשם הבנת תפקידם של הצמחים האדפטוגנים, עלינו להבין את מנגנון הסטרס בגוף האדם. סטרס, או בצורתו העברית – דחק, פירושו שינוי במצב האיזון של הגוף (הומיאוסטאזיס), הנתפס כמסכן או כמאיים על שלמותו הפיזית או הנפשית של האדם וגורם לו לתחושת מצוקה. אירועים רבים יכולים לגרום לסטרס וביניהם: אירוע טראומטי, שינוי במצב המשפחתי (גם נישואין ולידה נחשבים כגורמי לחץ), שכול, מחלה, פיטורין, מצבים כרוניים של חוסר שביעות רצון מחיי הזוגיות, העבודה, המצב הכלכלי וכדומה ואף אירועים חד פעמיים, כגון פקק תנועה. ככל שהאירוע אינו ניתן לצפייה מראש ולשליטה, הוא ייחשב כגורם לחץ רציני ויגרום לתגובה קשה יותר. קשת התגובות לסטרס רחבה וכוללת אפשרויות רבות, כאשר הן נמצאות על ציר ההחצנה (תסכול ותוקפנות) – הפנמה (דיכאון, חרדה ואף חוסר אונים). סטרס כרוני, במינון נמוך, כמו זה הקיים בארצנו, עלול לגרום לתגובות פיזיולוגיות שונות, שיובילו באופן הדרגתי, לתשישות.

 

מבחינה פיזיולוגית, תגובת הסטרס מופעלת על ידי מערכת העצבים הסימפתטית, האחראית על תפקוד הגוף במצבי חירום, שבו הוא נדרש להעביר משאבים אך ורק לאיברים ולמערכות, החיוניים להתמודדות עם המצב החדש והמאיים ולא לאלו שאינם חיוניים באותו הרגע. הפעלת המערכת הסימפתטית כוללת עלייה בקצב הלב, עלייה בלחץ הדם, עלייה ברמת הסוכר בדם והדופק, הפסקת פעילותן של מערכות העיכול והחיסון, הרחבת אישונים, שינויים בזרימת הדם בגוף (כדי לאפשר הגעת הדם לאותם איברים ומערכות חיוניים) ועוד. צורת פעולתה העיקרית של המערכת הסימפתטית, במצבי סטרס, מתבצעת על ידי שחרור של שני הורמונים, אשר הינם חלק מציר ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל (Hypothalamic-pituitary-adrenal) והידועים גם בשם "הורמוני דחק": אדרנלין וקורטיזול.

 

תהליך הסטרס מאופיין על ידי שלושה שלבים עיקריים:

  • שלב הסכנה – הגוף מזהה את הגורם המאיים ונכנס למצב Fight or Flight.
  • שלב ההתמודדות וההתנגדות – ניסיון להכריע את הגירוי המאיים, על ידי המשך העברת משאבים, לאיברים ומערכות הנלחמים בו. שלב זה נמשך עד להכרעה או עד שהמשאבים אוזלים.
  • אפיסת כוחות – כניעתו של הגוף במלחמה באיום, הגורמת לפגיעה בתפקודו התקין, לדוגמא, ירידה בתפקוד הבלוטות ההורמונאליות, ירידה בתפקוד מערכת החיסון (ועלייה בנטייה למחלות שונות), נטייה להתקפי לב, היווצרות בעיות קשב ו/או ריכוז, הרגשת שחיקה ודיכאון ומחלות נפשיות מסוימות.

מהם צמחים אדפטוגנים

צמחי המרפא הנכללים בקבוצת האדפטוגנים (Adaptogens) הינם צמחים, הידועים ביכולותיהם להגביר את יכולת עמידותו של הגוף להתמודד עם מצבים שונים, כגון סטרס, מחלה, פעילות גופנית, תשישות וכדומה ולהפחית את ההשפעות השליליות של אותם אירועים. המונח הוטבע על ידי פרופסור ברקמן (Brekhman), שקבע כי אדפטוגן הינו תרופה לא מעוררת, המגבירה את הביצועים והעמידות שלנו, על ידי הסתגלות הגוף לתנאים לא טובים.

 

שיטת פעולתם של צמחי המרפא האדפטוגנים היא בעיקרה הגנה על בלוטת האדרנל, אך גם וויסות של מערכות נוספות בגוף. תפקידה של בלוטת האדרנל, כפי שהוזכר, הוא לשחרר את הורמוני הדחק, אדרנלין וקורטיזול והיא זו שנשחקת במצבי סטרס. מחקרים מראים, כי שיטת הפעולה של צמחים אדפטוגנים, היא בוויסות, המרצה וחיקוי השפעות הסטרס, על החלבונים Hsp70 ו- Hsp72, שהינם בעלי תפקיד מרכזי בשרידות תאים והתאבדותם (אפופטוזיס). חלבונים אלו מפחיתים את רמות הקורטיזול ורמת החנקן החמצני בדם. כך, מניעת העלייה ברמת החנקן החמצני וירידת רמת ייצור האנרגיה, מגבירות את רמת העמידות, הביצועים הפיזיים והמנטאליים וייתכן אף מעלות את גיל התמותה.

 

בזמן סטרס ממושך או קיצוני, ניתן לראות עודף סטרואידים בדם. הצמחים האדפטוגנים פועלים כמו סטרואידים ובכך, על ידי משוב שלילי, מונעים את המשך ייצורם ואת ההשפעות השליליות שלהם. בנוסף, הם מפחיתים או מונעים את ההתדרדרות בתפקוד ההורמונאלי ושל מערכת החיסון, משפרים את יכולת הריכוז והזיכרון, משפרים את מצב הרוח ומחזירים את יכולת הייצור והשימוש באנרגיה, למצב תקין ובכך, תורמים לשיפור התפקוד הפיזי של הגוף, היכולות הפיזיות והנפשיות שלו ולמניעת התדרדרותן של מערכות שונות בגוף.

 

סקירת צמחים אדפטוגנים

רבים מהצמחים האדפטוגנים מגיעים אלינו מאזור רוסיה וסין. בעוד שבסין צמחים אלו ידועים בשימושם ברפואה המסורתית, בברית המועצות לשעבר, החלו לחקור אותם בצורה יסודית, רק בשנות ה- 70 של המאה הקודמת. להלן מספר צמחים אדפטוגנים עיקריים, מאותם אזורים.

 

ג'ינסנג קוריאני – Panax ginseng

צמח ממשפחת הג'ינסנגים, הגדל בסין, קוריאה ורוסיה. שמו של הפאנאקס נלקח מהמילה היוונית Pan Axos, שפירושה "מרפא כל". ואכן, הפאנאקס נחשב לראשון במעלה, בקבוצת ה- Kingly remedies, קבוצת צמחים יוקרתית, הנחשבת בסין כבעלת יכולת "לזרוק" את המחלה החוצה מהגוף, עוד בשלביה המוקדמים, ביחד עם שוש קירח, סכיסנדרה, ג'ינג'ר ורהמניה. אולי בשם כך, היה הפאנאקס כל כך יקר, עד שעלה פי 600 ממשקלו בכסף ומלחמות רבות פרצו במזרח הרחוק, להשגת שליטה על אזורי הגידול שלו.

 

בסין העתיקה התייחסו לפאנאקס כממריץ, טוניק לקיבה ולמערכת הלב וכלי הדם ובעיקר, כמשפר וממריץ את הכוחות המותשים. הסינים האמינו כי שימוש בפאנאקס מאריך את החיים בעשור. גם כיום הוא אחד מהצמחים המוכרים והשימושיים ביותר בסין וניתן למצוא אותו בפורמולות פטנט רבות. השימושים העיקריים בפאנאקס כיום, הם למצבי תשישות, כאבי ראש, דיכאון, מוגבלויות שונות (כגון לאחר לידה, ניתוח או זיקנה) וכתוסף לטיפול בסוכרת, בעיות לב ומחלות כליה ושל מערכת העצבים.

בשנות ה- 70 של המאה הקודמת, מצא חוקר בשם Brekhman שסטרס ממושך מתיש את בלוטת האדרנל של חיות מעבדה, שלא קיבלו פאנאקס, לעומת חיות שקיבלו פאנאקס. החיות שקיבלו פאנאקס הראו יותר עמידות ואחוזי הישרדות גבוהים, יחסית לאלו שלא קיבלו את הצמח. מאז נערכו מחקרים רבים על הצמח והתגלה כי הפאנאקס אף מגן על הגוף מפני חומרים מזיקים, תרופות רעילות וכדומה.

 

ג'ינסנג סיבירי – Eleutherococcus senticosus

צמח ממשפחת הג'ינסנגים, הגדל בעיקר ברוסיה וסין. רוב המחקרים המוקדמים על האלותרוקוקוס, נעשו בבריה"מ לשעבר, לאחר מחקר שנערך על 1,500 ספורטאים, שבו נמצא כי הצמח משפר את הסיבולת, כוח, רפלקסים וריכוז של הספורטאים בעת תחרות ואף יצר הבדל משמעותי בתוצאות, בעיקר בענפים הארוכים יותר. אך הרוסים לא השתמשו באלותרוקוקוס רק לשיפור ביצועי האתלטים באולימפיאדות, אלא גם לשיפור יכולותיהם ועמידותם של חיילים (בעיקר לוחמי הצוללות), צוללנים במים עמוקים, קוסמונאוטים, עובדים בתעשייה הכבדה, עובדי מכרות, מטפסי הרים, טייסים, נהגי משאיות וכל אלו העובדים בתנאים קשים ובסטרס ממושך.

 

תפקידיו של האלוטרוקוקוס הינם רבים ומגוונים וביניהם: החזרה לתפקוד תקין לאחר התקף לב, שחפת, זיהומים כרוניים, זיהומים ויראליים, בעיות במערכת העצבים והגנה על חולי סרטן בזמן כימותרפיה וניתוחים. בנוסף, כיום יודעים שהאלוטרוקוקוס מגן מפני קרינה, על ידי עירור תאי מערכת החיסון ומח העצם.

 

את האלוטרוקוקוס יש ליטול באופן ממושך, לשם קבלת תוצאות, בניגוד לפאנאקס, אשר מתחיל להשפיע לאחר מנה אחת בלבד. האלוטרוקוקוס אינו בעל השפעה ממריצה בזמן פעילות רגילה, אלא רק בזמן פעילות מאומצת או בתקופת סטרס. הצמח אינו מוגבל רק למצבי סטרס פיזי, אלא הוא יעיל גם במצבים של סטרס שנובע מחום או קור קיצוני, ניתוח, רעלים, אלכוהול, סמים וכדומה. מכיוון שהאלוטרוקוקוס אינו ממריץ ומעורר, ניתן להשתמש בו גם באקלים חם ואצל אנשים אנרגטיים, פעילים מאוד, עצבניים וחרדתיים, ללא חשש.

 

סכיסנדרה – Schizandra sinensis

צמח ממשפחת המגנוליה, הגדל בדרום מזרח רוסיה, קוריאה וסין. המרכיב העיקרי שבו, ה- Schizandrin, דומה לאדפטוגנים האחרים שתוארו לעיל, בהשפעותיו נוגדות העייפות, חולשה, תשישות וחוסר ויטאליות. אך בניגוד לצמחי מרפא אדפטוגנים אחרים, סכיסנדרה יותר יעיל, בטיפול בבעיות של מערכת העצבים והוא ידוע כמשפר את תפקודן של העיניים (בעיקר שיפור ההסתגלות לחושך), אוזניים וחושים אחרים. בנוסף, הצמח טוב לטיפול במערכת עצבים שחוקה, אפאטיות, דיכאון, ונדודי שינה, משפר את הזיכרון ועוזר ללמידה יעילה ובזמן פעילות מתישה מבחינה מנטאלית. לבסוף, הסכיסנדרה מעלה את מטבוליזם האנרגיה בגוף, עוזר בהתנגדות לסטרס, לכימיקלים רעילים וכדומה.

 

מחקרים שנערכו על סוסי פולו, הראו שהסכיסנדרה מפחית את קצב הלב, כמות החמצן ומרכיבי האנרגיה בדם ובכך שיפר את ביצועיהם. מחקרים שנעשו על דיילות רוסיות, שעבדו בטיסות ארוכות מאוד, הראו שיפור בתשומת לב, ריכוז, תגובתיות, זיכרון ויזואלי ותפקוד מנטלי-פיזי, לעומת פלסבו.

 

שיטות נוספות להתמודדות עם סטרס

אנשים רבים נוטים להתמודד עם סטרס, על ידי ניסיון להשגת שליטה, במוקדים אחרים בחייהם. ניסיונות אלו בדרך כלל אינם עולים יפה, מכיוון שהם גורמים לתופעה ההפוכה – חוסר שליטה. כך, ניתן לראות עלייה בכמויות האלכוהול, הסיגריות והסמים, הנצרכים על ידי אנשים בסטרס, כמו גם חוסר (או עודף) פעילות גופנית, התנהגויות מסכנות חיים (כגון מין לא מוגן, אנורקסיה) ועוד.

 

דרכי ההתמודדות עם מצבים אלו, הינן רבות ומגוונות: לפי הגישה הפסיכולוגית-קוגניטיבית, ניתן לשנות את הגישה לסטרס, על ידי תכנון כיצד להתגבר על הקשיים, אם באמצעים רגשיים ואם באמצעים טכניים, כגון שיחה עם חברים, כתיבה, למידת שיטות לפתרון בעיות, ניצול יעיל של הזמן, מציאת נקודות אור בבעיה וצמיחה לכיוונים נוספים ומרגשים. בנוסף, יכולתו של אדם לצפות מראש את התפרצותו של גורם לחץ כלשהו, תעזור לו להתכונן ולהתמודד איתו בצורה יעילה ובריאה יותר. לבסוף, פעילות גופנית, מדיטציה ושיטות הרגעה נוספות, יקלו על התופעות הפיזיות והנפשיות, שנגרמות, בעקבות הסטרס.

 

שנה שקטה ורגועה!

 

 

ד"ר סטיבן פולדר, בעל תואר שני בביוכימיה ודוקטור מטעם אוניברסיטת אוקספורד, הוא מומחה בעל שם בינלאומי בתחום צמחי המרפא, הרצה באוניברסיטאות ובכנסים בינלאומיים רבים ופרסם ארבעה עשר ספרים וכארבעים מחקרים אקדמיים בנושא צמחי מרפא ורפואה טבעית. הוא המייסד והמורה הבכיר בעמותת 'תובנה', הארגון המוביל בישראל ללימוד ויפאסאנה ודהרמה, ובחמש עשרה השנים האחרונות מלמד ומנחה ריטריטים וקורסים רבים.

Last modified ביום