מתוך:    

מגְ'הימה ניקָאיַה

sabbàsavà  MN16        
  
כך שמעתי, בזמן מסוים שהה המבוֹרך בחורשת גֶ'טָה, בפארק של אָנַאטְהַפּינְדיקָה בסַאוַטִי . שם, פנה המבורך אל הנזירים, ’נזירים‘!
’כן מורנו‘ ענו הנזירים. אז אמר המבורך:
’נזירים‘, אני אלמדכם את הדרך להפסקת כל המצבים המכְתימים את התודעה והגורמים לסבל[ (àsava) . אני אדבר, אז הקשיבו לזאת ושימו לב היטב.
’כן מורנו‘, הסכימו הנזירים לדבריו של המבוֹרך.

 

 

אז אמר המבוֹרך:
נזירים, אני אומר שכּיבוּי המצבים ה’מכְתימים‘ את התודעה אפשרי רק למי שמוּדע ומבין , אך לא למי שאינו מוּדע ואינו מבין. ומהו כּיבּוּי ’המכְתימים‘ אצל מי שמוּדע ומבין? תשוּמת לב חוֹדרת ויסודית, ולא תשוּמת לב שטחית. נזירים, תשוּמת לב שטחית מביאה לכך ש’המכְתימים‘ אשר לא התעוררו מתעוררים, ו’המכְתימים‘ אשר הופיעו בתודעה, מִתְגַבּרִים. אך עקב תשוּמת לב חוֹדרת ויסודית, ’המכְתימים‘ אשר לא התעוררו, אינם מתעוררים, ו’המכְתימים‘ אשר הופיעו בתודעה נעלמים.
נזירים, ישנם ’מכְתימים‘ שחייבים להינטש על ידי ראייה חודרת, ישנם ’מכְתימים‘ שחייבים להינטש על ידי ריסוּן , ישנם ’מכְתימים‘ שחייבים להינטש על ידי שימוּש, ישנם ’מכְתימים‘ שחייבים להינטש על ידי סיבּוֹלֶת, ישנם ’מכְתימים‘ שחייבים להינטש על ידי התרחקוּת/הימנעוּת, ישנם ’מכְתימים‘ שחייבים להינטש על ידי סילוּק וישנם ’מכְתימים‘ שחייבים להינטש על ידי פיתוּח.
’נזירים‘, אילו ’מכְתימים‘ חייבים להינטש על ידי ראייה חודרת? בהקשר הזה, אדם רגיל שאינו מלוּמד, המתעלם מהאצילים , שאינו בקי בתורה האצילה (ariyadhamma), שאינו מיוּמן בתורה האצילה, המתעלם מאלו הראוּיים, שאינו מיוּמן בתורה הראוּייה; אינו מבין אילו אובייקטים של התודעה ראויים להתמקדוּת, ואילו אובייקטים של התודעה אינם ראויים להתמקדוּת.
מי שאינו מבין אילו אובייקטים של התודעה ראויים להתמקדוּת ואילו אובייקטים של התודעה אינם ראויים להתמקדוּת, מתמקד באותם אובייקטים שאינם ראויים להתמקדוּת, ואינו מתמקד באותם אובייקטים הראוּיים להתמקדוּת.
’נזירים‘, על אילו אובייקטים של התודעה שאינם ראויים להתמקדוּת הוא מתמקד?
’נזירים‘, אצל מי שמתמקד באובייקטים [שאינם ראויים להתבוננות], התשוּקה להנאות החושים אשר טרם התעוררה [בתודעה] מתעוררת, או התשוּקה להנאות החושים שכבר הופיעה [בתודעה] מִתְגַבּרֶת; התשוּקה ’לקיום‘ אשר טרם התעוררה [בתודעה] מתעוררת, או התשוּקה ’לקיום‘ שכבר הופיעה [בתודעה] מִתְגַבּרֶת; הבּוֹרוּת אשר טרם התעוררה [בתודעה] מתעוררת, או הבּוֹרוּת שכבר הופיעה [בתודעה] מִתְגָבּרֶת. אלה הם האובייקטים של התודעה שאינם ראויים להתמקדוּת ובהם הוא מתמקד.
’נזירים‘, ועל אילו אובייקטים של התודעה שאינם ראויים להתמקדוּת הוא אינו מתמקד?
’נזירים‘, אצל מי שאינו מתמקד באובייקטים [שאינם ראויים להתבוננות], התשוּקה להנאות החושים אשר לא התעוררה [בתודעה] לא מתעוררת, או התשוּקה להנאות החושים אשר הופיעה [בתודעה] נעלמת; התשוּקה ’לקיום‘ אשר לא התעוררה [בתודעה] לא מתעוררת, או התשוּקה ’לקיום‘ אשר הופיעה [בתודעה] נעלמת; הבּוֹרוּת אשר לא התעוררה [בתודעה] לא מתעוררת, או הבּוֹרוּת אשר הופיעה [בתודעה] נעלמת. אלה הם האובייקטים של התודעה שאינם ראויים להתמקדוּת ובהם הוא אינו מתמקד.
מתשוּמת לב לאובייקטים [של התודעה] שאינם ראויים להתמקדוּת ומהעדר תשוּמת לב לאובייקטים [של התודעה] שראויים להתמקדוּת, ה’מכתימים‘ שלו שלא התעוררו מתעוררים, וה’מכתימים‘ שכבר הופיעו [בתודעה] מִתְגָבּרים.
כך הוא מֶמָקֵד את תודעתו שלא כראוי: האם התקיימתי בעבר? האם לא התקיימתי בעבר? לאיזו תכלית התקיימתי בעבר? איך התקיימתי בעבר? אחרי שהופעתי בעבר, מה הייתי? מה אהיה בעתיד? מה לא אהיה בעתיד? לאיזו תכלית אתקיים בעתיד? איך אתקיים בעתיד? אחרי שהופעתי, מה אהיה בעתיד? או ממש עכשיו בתוך-תוכו הוא איננו בטוּח: האם אני באמת [קיים], האם אינני באמת [קיים]? מה אני? היצור הזה, מהיכן הגיע? לאן פניו מוּעדוֹת?
לזה אשר מֶמָקֵד את תודעתו שלא כראוי, אחת משש השקפות מתעוררת : ההשקפה ש’האני שלי קיים‘ מתעוררת בשבילו כהשקפה נכונה ואמיתית; או ההשקפה ש’האני שלי אינו קיים‘ מתעוררת בשבילו כהשקפה נכונה ואמיתית; או ההשקפה ש’אני מבין את האני רק על ידי האני‘ מתעוררת בשבילו כהשקפה נכונה ואמיתית; או ההשקפה ש’אני מבין את הלא-אני רק על ידי האני‘ מתעוררת בשבילו כהשקפה נכונה ואמיתית; או ההשקפה ש’אני מבין את האני רק על ידי הלא-אני‘ מתעוררת בשבילו כהשקפה נכונה ואמיתית. או אחרת, ההשקפה שלו היא כדלקמן: ’האני הזה שלי שמדבר ומרגיש פה ושם, הוא זה החוֹוֵה את הבְשלת הפעולות המוֹעילוֹת והמֵזיקוֹת. למעשה, האני הזה שלי הוא קבוע, תמידי, נצחי וטבעו הוא העדר שינוי כך שלמעשה הוא יתקיים לנצח‘ .
’נזירים‘, [השקפה] זו נקראת השקפה חסרת שחר, הסתבכות בהשקפה מוּטְעֵית, השקפה מוּטְעֵית שקשה לחצות כמו השממה, התייסרות בהשקפה מוּטְעֵית, חרדה ספקנית וה’כּבֶל של ההשקפה המוּטְעֵית‘ (diññhisaüyojana). ’נזירים‘, אני אומר, שאדם רגיל שאינו מיוּמן, הכּבוּל על ידי ה’כּבֶל של ההשקפה המוּטְעֵית‘, אינו משוחרר מלידה המלוּוָה בזיקנה ומוות, מצער, קינה, כאב, עצב ואי-שקט; הוא אינו משוחרר מאי-סיפוּק (dukkha) .
’נזירים‘, תלמיד אציל ומלוּמד, שאינו מתעלם מהאצילים, הבקי ומיומן בתורה האצילה, שאינו מתעלם מאלו הראוּיים, הבקי ומיומן בתורה הראוּייה, מבין אילו אובייקטים של התודעה ראויים להתמקדוּת ואילו אובייקטים של התודעה אינם ראויים להתמקדוּת. זה אשר מבין אילו אובייקטים של התודעה ראויים להתמקדוּת ואילו אובייקטים של התודעה אינם ראויים להתמקדוּת, אינו מתמקד באובייקטים שאינם ראויים להתמקדוּת, ומתמקד באובייקטים שראויים להתמקדוּת.
’נזירים‘, ועל אילו אובייקטים של התודעה שאינם ראויים להתמקדוּת הוא אינו מתמקד?
[הוא אינו מתמקד] על אותם האובייקטים אשר גורמים להתעוררות התשוּקה להנאות החושים אשר טרם התעוררה, או להתגברות התשוּקה להנאות החושים אשר כבר הופיעה; להתעוררות התשוּקה ’לקיום‘ אשר טרם התעוררה, או להתגברות התשוּקה ’לקיום‘ אשר כבר הופיעה; להתעוררות הבּוֹרוּת אשר טרם התעוררה, או להתגברות הבּוֹרוּת אשר כבר הופיעה. אלה הם האובייקטים של התודעה שאינם ראויים להתמקדוּת ובהם הוא אינו מתמקד.
’נזירים‘, ועל אילו אובייקטים של התודעה הראויים להתמקדוּת הוא מתמקד?
על אותם אובייקטים אשר גורמים לכך שלא תתעורר התשוּקה להנאות החושים אשר טרם התעוררה, או שתיעלם התשוּקה להנאות החושים אשר כבר הופיעה; שלא תתעורר התשוּקה ’לקיום‘ אשר טרם התעוררה, או שתיעלם התשוּקה ’לקיום‘ אשר כבר הופיעה; שלא תתעורר הבּוֹרוּת אשר טרם התעוררה, או שתיעלם הבּוֹרוּת אשר כבר הופיעה. אלה הם האובייקטים של התודעה שראויים להתמקדוּת ובהם הוא מתמקד.
מהעדר תשוּמת לב לאובייקטים של התודעה שאינם ראויים להתמקדוּת, ומתשוּמת לב לאובייקטים של התודעה שראויים להתמקדוּת, ה’מכתימים‘ שלו שטרם התעוררו אינם מתעוררים, וה’מכתימים‘ אשר כבר הופיעו, נעלמים. הוא מֶמָקֵד את תודעתו באופן הנכון: ’זהו אי-סיפוק‘ ; הוא מֶמָקֵד את תודעתו באופן הנכון: ’זהו מקור אי-הסיפוק‘; הוא מֶמָקֵד את תודעתו באופן הנכון: ’זוהי הפסקת אי-הסיפוק; הוא מֶמָקֵד את תודעתו באופן הנכון: ’זוהי הדרך להפסקת אי-הסיפוק‘.
כך, מי שמֶמָקֵד את תודעתו באופן הנכון, זוכה ששלושת ה’כּבָלים‘ ((tãõi saüyojana שלו ייעלמו: ההשקפה בקיומו של ’אני‘ קבוע ונצחי, סָפֵק, והצמדוּת לטקסים וציווּיִים חיצוניים . ’נזירים‘,[שלושת ה’כּבָלים‘] האלו, נקראים ה’מכְתימים‘ שחייבים להינטש על ידי ראייה חודרת.
’נזירים‘, אילו ’מכְתימים‘ חייבים להינטש על ידי ריסוּן?
בהקשר זה, נזיר שהרהר בחכמה , חי מרוּסן באמצעוּת ריסוּן חוּש הראייה. ובכן נזירים, ה’מכְתימים‘ שהם כאב וצער, יכולים להופיע אצל מי שחי לא מרוּסן על ידי ריסוּן חוּש הראייה, אך הם אינם קיימים אצל זה שחי מרוּסן על ידי ריסוּן חוּש הראייה. לאחר שהרהר בחכמה, הוא חי מרוּסן על ידי ריסוּן חוּש השמיעה. ה’מכְתימים‘ שהם כאב וצרה יכולים להופיע אצל מי שחי לא מרוּסן על ידי ריסוּן חוּש השמיעה, אך אך הם אינם קיימים אצל זה שחי מרוּסן על ידי ריסוּן חוּש השמיעה. לאחר שהרהר בחכמה, הוא חי מרוּסן על ידי ריסוּן חוּש הריח. ה’מכְתימים‘ שהם כאב וצער, יכולים להופיע אצל מי שחי לא מרוּסן על ידי ריסוּן חוּש הריח, אך הם אינם קיימים אצל זה שחי מרוּסן על ידי ריסוּן חוּש הריח. לאחר שהרהר בחכמה, הוא חי מרוּסן על ידי ריסוּן חוּש הטעם. ה’מכְתימים‘ שהם כאב וצער, יכולים להופיע אצל מי שחי לא מרוּסן על ידי ריסוּן חוּש הטעם, אך הם אינם קיימים אצל זה שחי מרוּסן על ידי ריסוּן חוּש הטעם. לאחר שהרהר בחכמה, הוא חי מרוּסן על ידי ריסוּן חוּש המגע. ה’מכְתימים‘ שהם כאב וצער יכולים להופיע אצל זה מי שחי לא מרוּסן על ידי ריסוּן חוּש המגע, אך הם אינם קיימים אצל זה שחי מרוּסן על ידי ריסוּן חוּש המגע. לאחר שהרהר בחכמה, הוא חי מרוּסן על ידי ריסוּן התודעה (manindriya) . ה’מכְתימים‘ שהם כאב וצער, יכולים להופיע אצל מי שחי לא מרוּסן על ידי ריסוּן התודעה, אך הם אינם קיימים אצל מי שחי מרוּסן על ידי ריסוּן התודעה. ’נזירים‘, ה’מכְתימים‘ שהם כאב וצער, יכולים להופיע אצל מי שחי לא מרוּסן על ידי ריסוּן, הם אינם קיימים אצל מי שחי מרוּסן על ידי ריסוּן. ’נזירים‘, [’מכְתימים‘] אלה , נקראים ה’מכְתימים‘ החייבים להינטש על ידי ריסוּן .
’נזירים‘, אילו ’מכְתימים‘ חייבים להינטש על ידי שימוּש?
בהקשר זה ’נזירים‘, נזיר, לאחר שהרהר בחכמה, מִשְתַמֵש בגלימה ככל שנחוּץ כדי להישאר מוּגן מחום וקור, ולשם הגנה מפני מגע של זוחלים, שמש, רוח, יתושים וזבוּבים, ככל שנחוּץ להסתרת החלציים באמצעוּת בּד. לאחר שהרהר בחכמה, הוא מִשְתַמֵש בקערת האוכל (alms bowl) לא למען משחק, שכְרוּת, קישוּט ועיטוּר, אלא ככל שנחוּץ להזנת הגוף ותחזוקתו, להפגת כאב ולסיוּע בתירגוּל הרוּחני (brahmacariya). [הוא מהרהר בחכמה]: ’אני אשמיד תחוּשוֹת ישנות ולא אייצֵר תחוּשוֹת חדשות, והמשך חיי יהיה מוּשלם וחסר דאגות‘ . לאחר שהרהר בחכמה, הוא מִשְתַמֵש במגוּרים ככל שנחוּץ, כדי להישאר מוּגן מחום וקור, ולשם הגנה מפני מגע של זוחלים, שמש, רוח, יתושים וזבוּבים, ככל שנחוּץ להפגת סכּנוֹת האקלים ולמען התענוּג שבהתבּודדוּת. לאחר שהרהר בחכמה, הוא מִשְתַמֵש בציוּד רפואי כסיוּע בעת מחלה, ככל שנחוּץ כדי להישאר מוּגן מתחוּשוֹת כאב מציקות ולטוֹבת הקלתם המיזערית. לכן נזירים, ה’מכְתימים‘ שהם כאב וצער יכולים להופיע אצל מי שאינו מִשְתַמֵש [בחכמה], אך הם לא יתקיימו אצל זה שמִשְתַמֵש [בחכמה].
נזירים, [’מכְתימים‘] אלו, נקראים ה’מכְתימים‘ החייבים להינטש על ידי שימוּש.
’נזירים‘, אילו ’מכְתימים‘ חייבים להינטש על ידי סיבּוֹלֶת?
בהקשר זה ’נזירים‘, נזיר, לאחר שהרהר בחכמה, יכול לשאת קור, חום, רעב וצמא; הוא יכול לשאת מגע של זוחלים, שמש, רוח, יתושים וזבוּבים; [הוא יכול לשאת] גידוּפים ושפה לא רצוּייה/שאינה נעימה; [הוא יכול לשאת] את הופעתם של תחוּשוֹת גופניות חריפות, כואבות, חדות, חמוּרות, לא נעימוֹת, שאינן משביעוֹת רצון, הרסניות; הוא מסגל לעצמו סיבּוֹלֶת. לכן נזירים, ה’מכְתימים‘ שהם כאב וצער יכולים להופיע אצל מי שלא ניחן בסיבּוֹלֶת, אך הם אינם קיימים אצל מי שניחן בסיבּוֹלֶת.
נזירים, [’מכְתימים‘] אלה, נקראים ה’מכְתימים‘ החייבים להינטש על ידי סיבּוֹלֶת.
’נזירים‘, אילו ’מכְתימים‘ חייבים להינטש על ידי הימנעוּת?
בהקשר זה ’נזירים‘, נזיר, לאחר שהרהר בחכמה, מתרחק מפיל פראי, סוס פראי, שור פראי, כלב פראי; הוא מתרחק/נמנע מנחש, גדם עץ, גדר שיחים קוצני, בּוֹר עמוק, מצוֹק, מאגר מים בכניסה לכפר ומקווה מים מלוכלכים ליד הכפר. בנוסף, [אם נזיר] מבלה במקומות לא הולמים, משוטט במקומות אסורים ומתחבר לחברה רעה, ייתכן שחבריו לחיי התירגול הרוחני ישימו את מבטחם בדרכיו הרעות. [לכן], לאחר שהרהר בחכמה, הוא נמנע [מלבלות] במקומות לא הולמים, [מלשוטט] במקומות אסורים [ומהתחברוּת] לחברה רעה. לכן נזירים, ה’מכְתימים‘ שהם כאב וצער יכולים להופיע אצל מי שאינו מתרחק/נמנע, אך הם אינם קיימים אצל מי שנמנע. נזירים, [’מכְתימים‘] אלה, נקראים ה’מכְתימים‘ החייבים להינטש על ידי הימנעוּת.
’נזירים‘, אילו ’מכְתימים‘ חייבים להינטש על ידי סילוּק?
בהקשר זה ’נזירים‘, נזיר, לאחר שהרהר בחכמה, אינו סובל את הופעתה של מחשבה המשתוקקת להנאוֹת החוּשים; הוא זונח אותה, מסלק אותה, נפטר ממנה; הוא מזרז את הפסקתה המוּחלטת. הוא אינו סובל את הופעתה של מחשבת זדון/מחשבה עם כוונה רעה; הוא זונח אותה, מסלק אותה, נפטר ממנה; הוא מזרז את הפסקתה המוּחלטת. הוא אינו סובל את הופעתם של מצבי תודעה שאינם מועילים ומֵזיקים (pàpake akusala dhamme) בכל מקרה בו הם מופיעים ; הוא זונח אותם, מסלק אותם, נפטר מהם; הוא מזרז את הפסקתם המוּחלטת. לכן נזירים, ה’מכְתימים‘ שהם כאב וצער יכולים להופיע אצל מי שאינו מסלק [מחשבות אלו], אך הם אינם קיימים אצל מי שמסלק [אותם]. נזירים, [’מכְתימים‘] אלה, נקראים ה’מכְתימים‘ החייבים להינטש על ידי סילוּק.
’נזירים‘, ואילו ’מכְתימים‘ חייבים להינטש על ידי פיתוּח?
בהקשר זה ’נזירים‘, נזיר, לאחר שהרהר בחכמה, מפתֵח קֶשֶב (sati), שהוא מרכיב ההתעוררוּת (sambojjhanga) שנתמך על ידי התבּוֹדדוּת, העדר תשוקה והפסקה, ומסתיים בנטישה. לאחר שהרהר בחכמה, הוא מפתֵח חקירה של מצבי תודעה (dhammavicaya), שהיא מרכיב ההתעוררוּת הנתמך על ידי התבּוֹדדוּת, העדר תשוקה והפסקה, ומסתיים בנטישה. לאחר שהרהר בחכמה, הוא מפתֵח מֶרֶץ (viriya), שהוא מרכיב ההתעוררוּת שנתמך על ידי התבּוֹדדוּת, העדר תשוקה והפסקה, ומסתיים בנטישה. לאחר שהרהר בחכמה, הוא מפתֵח שמחה (pãti), שהיא מרכיב ההתעוררוּת שנתמך על ידי התבּוֹדדוּת, העדר תשוקה והפסקה, ומסתיים בנטישה. לאחר שהרהר בחכמה, הוא מפתֵח רוֹגע (passaddhi) , שהוא מרכיב ההתעוררוּת שנתמך על ידי התבּוֹדדוּת, העדר תשוקה והפסקה, ומסתיים בנטישה. לאחר שהרהר בחכמה, הוא מפתֵח ריכוּז (samàdhi), שהוא מרכיב ההתעוררוּת שנתמך על ידי התבּוֹדדוּת, העדר תשוקה והפסקה, ומסתיים בנטישה. לאחר שהרהר בחכמה, הוא מפתֵח שלווה-נפשית (upekkhà), שהיא מרכיב ההתעוררוּת שנתמך על ידי התבּוֹדדוּת, העדר תשוקה והפסקה, ומסתיים בנטישה. לכן נזירים, ה’מכְתימים‘ שהם כאב וצער יכולים להופיע אצל מי שאינו מפתֵח [את שבעת מרכיבי/גורמי ההתעוררוּת], אך הם אינם קיימים אצל מי שמפתֵח [אותם].
נזירים, [’מכְתימים‘] אלו, נקראים ה’מכְתימים‘ החייבים להינטש על ידי פיתוּח.
’נזירים‘, כאשר ה’מכְתימים‘ של הנזיר החייבים להינטש על ידי ראייה חודרת נינטשים; וה’מכְתימים‘ החייבים להינטש על ידי ריסוּן נינטשים; וה’מכְתימים‘ החייבים להינטש על ידי סיבּוֹלֶת נינטשים; וה’מכְתימים‘ החייבים להינטש על ידי התרחקוּת/הימנעוּת נינטשים; וה’מכְתימים‘ החייבים להינטש על ידי סילוּק נינטשים; וה’מכְתימים‘ החייבים להינטש על ידי פיתוח נינטשים; נזיר זה נקרא, [נזיר] החי מוּגן על ידי הפסקת כל ה’מכְתימים‘, הוא עקר את התשוּקה (taõhà), סילק את ה’כּבָלים‘ ובעקבות הבנתו המוּחלטת את היהירוּת (màna) הוא הפסיק את הסבל.

תרגום מפאלי: קרן ארבל

לתגובות והערות  http://kerenarbel.com