מתוך

The Greater Discourse on the Lion’s Roar
Sutta 12

זה מה ששמעתי.
בהזדמנות אחת המבורך התגורר בואסלי, בחורש מחוץ לעיר לכיוון מערב.

אז, סונקתא בן לליצ'אביס (sunakkata, son of licchavis), זה מקרוב עזב את הדהרמה ושיטתה. (177) הוא אמר דברים אלה לפני האנשים שנקבצו בואסלי: "גוטמה המתבודד איננו על אנושי, איננו מיוחד בידע או חזון ראויים לקדושים (178)". גוטמה המתבודד מלמד את הדהרמה אך ורק בהתבסס על היסקים לוגיים, מתוך קו חקירה כפי שהוא מתגלה לו. כאשר הוא מלמד פלוני את הדהרמה, הדבר מוביל את פלוני, כאשר הוא מתרגל זאת, להרס מוחלט של סבל."

אז, סונקתא בן לליצ'אביס (sunakkata, son of licchavis), זה מקרוב עזב את הדהרמה ושיטתה. (177) הוא אמר דברים אלה לפני האנשים שנקבצו בואסלי: "גוטמה המתבודד איננו על אנושי, איננו מיוחד בידע או חזון ראויים לקדושים (178)". גוטמה המתבודד מלמד את הדהרמה אך ורק בהתבסס על היסקים לוגיים, מתוך קו חקירה כפי שהוא מתגלה לו. כאשר הוא מלמד פלוני את הדהרמה, הדבר מוביל את פלוני, כאשר הוא מתרגל זאת, להרס מוחלט של סבל."


באותו בוקר, שריפוטרה האציל התלבש, לקח את קערת הנדבות שלו ואת גלימתו, יצא לכפר וסאלי לקבץ נדבות. בדרכו שמע את סונקתא, בן הליצ'אביס, אומר את דבריו לפני קהילת ואסלי. הוא קיבץ נדבות בואסלי וחזר. אחרי הארוחה פנה אל המבורך ולאחר שחלק לו כבוד, ישב לצידו, וסיפר לו את מה שאמר סונקתה.

(המבורך השיב) "שריפוטרה, סונקתא הוטעה, הוא כועס ומילותיו נאמרות מתוך כעס. הוא חושב להשמיץ את התאתהאגתה, אך למעשה הוא מהלל אותו; משום שזהו הלל לתאתהאגתה כשאומרים עליו: 'כאשר הוא מלמד את הדהרמה לכל אדם, הדבר מוביל אותו, כאשר הוא מתרגל זאת, להרס מוחלט של הסבל'.
שריפוטרה, האדם המוטעה הזה סונקתה, לעולם לא יוכל לטעון כלפי בהקשר של הדהרמה: 'המבורך הזה מוכשר ומיומן, מואר לחלוטין, מושלם בידע ובהתנהגות, נשגב, יודע עולם, מנהיג שאין דומה לו, אשר ראוי לציית לו, מורה של אלים ובני אדם, מואר, מבורך' (180).
לטעון כלפי בהקשר של הדהרמה: 'המבורך הזה נהנה מכוח בלתי רגיל: בהיותו אחד הפך לרבים, בהיותו רבים והפך לאחד. הוא מופיע ונעלם. עובר באין מפריע מבעד לקירות, דרך גדרות, דרך הר, כאילו הולך דרך החלל; הוא צולל אל תוך האדמה ויוצא ממנה כאילו היתה מים. הוא הולך על המים מבלי לשקוע כאילו היו אדמה. ישוב בסיכול רגליים, הוא משוטט בחלל כמו ציפור; בידיו הוא נוגע וחובט בירח ובשמש בעוצמה כה רבה. הוא מפעיל שליטה גופנית גם ממרחק עולם הברהמה.
לטעון כלפי בהקשר של הדהרמה: 'עם מרכיב האוזן האלוהי, הטהור והעל אנושי, המבורך שומע גם קולות שמימיים וגם את הקולות האנושיים, מרחוק ומקרוב'.
לטעון כלפי בהקשר של הדהרמה: 'המבורך הזה מוקף בתודעתו ובתודעותיהם של בני אנוש אחרים. הוא מבין את התודעה הנגועה בתשוקה כתודעה הנגועה בתשוקה, והתודעה שאיננה נגועה בתשוקה כתודעה נקייה מתשוקה; הוא מבין תודעה נגועה בשנאה כנגועה בשנאה, ותודעה שאיננה נגועה בשנאה כנקייה משנאה. הוא מבין תודעה נגועה בבורות כנגועה בבורות, ותודעה שאיננה נגועה בבורות כנקייה מבורות; הוא מבין תודעה מוגבלת כתודעה מוגבלת, ותודעה מוסחת כתודעה מוסחת; הוא מבין תודעה נעלה כתודעה נעלה ותודעה רגילה כתודעה רגילה. הוא מבין תודעה מרוכזת כתודעה מרוכזת ותודעה בלתי מרוכזת כבלתי מרוכזת; הוא מבין תודעה משוחררת כמשוחררת ותודעה בלתי משוחררת כבלתי משוחררת."

עשרת הכוחות של התאתהאגתה
"שריפוטרה, לתאתהאגתה יש עשרה כוחות שבזכותם הוא טוען למקומו של המנהיג שקולו נשמע, שואג את שאגת הארי שלו בפני הקהילה, ומגלגל את גלגל הדהרמה (181). מהם העשרה?
(1) כאן התאתהאגתה מבין לאשורו את האפשרי כאפשרי והבלתי אפשרי כבלתי אפשרי (182). וזהו כוח של התאתהאגתה, בזכות מעלותיו ומידותיו הטובות, שבזכותו הוא טוען למקומו של המנהיג שקולו נשמע, שואג את שאגת הארי שלו בפני הקהילה ומגלגל את גלגל הדהרמה.
(2) שוב, התאתהאגתה מבין לאשורן את תוצאות המעשים שנעשים בעבר בעתיד ובהווה את האפשרויות הנובעות ממעשים אלה, והסיבות להם. גם זה כוח של התאתהאגתה… (183).
(3) שוב, התאתהאגתה מבין לאשורן את הדרכים המובילות לכיוונים השונים. גם בכך כוחו של התאתהאגתה… (184)/
(4) שוב, התאתהאגתה מבין לאשורו את העולם על מגוון מרכיביו השונים. גם זה כוח של ה התאתהאגתה… (185).
(5) שוב, התאתהאגתה מבין לאשורו כיצד ליצורים יש נטיות שונות. גם בכך כוחו של התאתהאגתה… (186).
(6) שוב, התאתהאגתה מבין לאשורו את הסידור של היכולות של אנשים אחרים. גם זה כוח של התאתהאגתה… (187).
(7) שוב, התאתהאגתה מבין לאשורם את הזיהומים, הטיהורים, ההתבהרויות בהקשר ליאנות, לשחרור, לריכוז ולהשגה. גם בכך ניכר כוחו של התאתהאגתה… (188).
(8) שוב, התאתהאגתה נזכר בגלגולי חייו הקודמים והמגוונים, כלומר: לידה אחת, שתי לידות… עם ההיבטים והזיכרונות הייחודיים לכל גלגול, הוא נזכר בחייו הקודמים. אף בכך כוחו של התאתהאגתה… (189).
(9) שוב, עם העין האלוהית, טהורה ועל אנושית, התאתהאגתה רואה יצורים חולפים ומופיעים שוב, נחותים ונעלים, מושכים ודוחים, בני מזל או חסרי מזל… והוא מבין איך הם חולפים בהתאם למעשים שלהם. גם כאן ניכר כוחו של התאתהאגתה…
(10) שוב, על ידי ידיעה ישירה של עצמו, התאתהאגתה כאן ועכשיו נכנס לגאולת התודעה ושוהה בה כמו גם בגאולת התבונה שהיא ללא רבב ונקייה מכל הזיהומים. גם זה כוח של התאתהאגתה אשר בעזרת המעלה טוען למקום שבתו של המנהיג שקולו נשמע, שואג את שאגת הארי שלו בפני הקהיליה, ומסובב את גלגל הדהרמה.
לתאתהאגתה יש את עשרת הכוחות הללו, ולכן הוא טוען למקום שבתו של המנהיג שקולו נשמע, שואג את שאגתו בפני הקהילה, ומסובב את גלגל הדהרמה.
שריפוטרה, כאשר אני יודע ורואה כל זאת, האם יוכל מישהו לטעון כלפי: 'לגוטמה המתבודד אין כל מצבי תודעה על אנושיים; הוא לא ניחן בידע ובתבונה יוצאי דופן כראוי לאציל. המתבודד גוטמה מלמד את הדהרמה רק על פי היקשים לוגיים, עוקב אחר קו החקירה כפי שהתגלה לו'? אם לא ינטוש את הגישה הזו ויסיר את ההשקפה הזו, אני בטוח, משום שהוא נישא הרחק ומונח שם, הוא יתעופף לגיהנום (189). ממש כשם שביקהו אשר ניחן במידה טובה, ריכוז ותבונה יוכל כאן ועכשיו ליהנות מהידע האינסופי, כך יקרה במקרה זה. אני אומר: אם לא ינטוש טענות אלה ויזנח מצב תודעה ויביא לסיום השקפה זו, אז ודאי יינשא ויונח שם הוא יתעופף לגיהנום."

ארבעה סוגים של אומץ-לב
"שריפוטרה, לתאתהאגתה יש את ארבעת הסוגים האלה של אומץ-לב, ובזכותם הוא טוען למקומו של המנהיג שקולו נשמע, שואג את שאגת הארי שלו בפני הקהיליה ומגלגל את גלגל הדהרמה. מה הם הארבעה?
כאן אני לא רואה שום בסיס עליו יוכל מתבודד או ברהמין, אל או ברהמה או כל אחד אחר בעולם יוכל בהקשר לדהרמה להאשים אותי בזאת: 'כאשר אתה טוען להיות מואר לגמרי, הרי שביחס לדברים מסויימים אינך מואר לגמרי.' ובראותי שאין בסיס לטענה זו, אני שרוי בביטחון, חוסר פחד ואומץ-לב.
איני רואה שום בסיס שעליו יוכל מתבודד כלשהו… או כל אדם להאשים אותי בכך: 'כאשר אתה טוען שהרסת את כל הזיהומים, הרי שלא הרסת זיהומים אלו ואחרים.' וכאשר איני רואה שום בסיס, לכך אני שרוי בביטחון, בחוסר פחד ואומץ-לב.
אינני רואה כל בסיס שעליו יוכל מתבודד כלשהו… או כל אדם להאשים אותי בזאת: 'דברים אלה, אותם אתה מכנה הפרעות וחסימות, אין ביכולתם להפריע למי שמעורב בהם או לחסום אותו.' כאשר אינני רואה כל בסיס לכך אני שרוי בביטחון, חוסר פחד ואומץ-לב.
אינני רואה כל בסיס שעליו יוכל מתבודד כלשהו… או כל אדם שהוא להאשים אותי בזאת: 'כאשר אתה מלמד את הדהרמה למישהו, הדבר איננו מוביל אותו, כאשר הוא מתרגל זאת, לשחרור מוחלט מסבל.' בראותי שאין לכך כל בסיס אני שרוי בביטחון, חוסר פחד ואומץ-לב.
לתאתהאגתה יש את ארבע סוגי אומץ-הלב שהודות להם, הוא טוען למקומו של המנהיג שיש לשמוע לו, הוא שואג את שאגת האריה שלו בפני הקהילה ומגלגל את גלגל הדהרמה. שריפוטרה, כאשר אני יודע ורואה זאת, האם יוכל מישהו לטעון כלפי… ? הוא יתעופף לגהינום.

שמונה ההתקהלויות
שריפוטרה, ישנן שמונה התקהלויות. מהן השמונה? התקהלות של קדושים, התקהלות של ברהמינים, התקהלות של בעלי בית, התקהלות של מתבודדים, התקהלות של אלוהי גן העדן של ארבעת המלכים הגדולים, התקהלות של אלוהי גן העדן של השלושים ושלושה, התקהלות של המרות, התקהלות של הברהמות. משום שיש לו ארבעה סוגים של אומץ-הלב , התאתהאגתה מתקרב ונכנס לשמונה ההתקהלויות הללו.
אני זוכר שנכנסתי למאות רבות של התקהלויות של קדושים, מאות רבות של התקהלויות ברהמינים… מאות רבות של התקהלויות בעלי בתים… מאות רבות של התקהלויות מתבודדים… מאות רבות של התקהלויות אלוהי גן עדן של ארבעת המלכים… מאות רבות של התקהלויות אלוהי גן העדן של השלושים ושלושה… מאות רבות של התקהלויות מרות… מאות רבות של התקהלויות ברהמות. לפנים ישבתי ושוחחתי אתם, ועדיין איני רואה כל בסיס למחשבה שפחד או אימה יכולים היו להיות מנת חלקי שם. ובראותי שאין בסיס לכך, אני שרוי בביטחון , חוסר פחד ואומץ-לב.
שריפוטרה, כאשר אני יודע ורואה זאת, האם יוכל מישהו לטעון כלפי…? הוא יתעופף לגיהינום.

ארבעה סוגים של יצירים
שריפוטרה, יש ארבעה סוגים של יצירים. מהם הארבעה? יצירי ביצה, יצירי רחם, יצירי לחות, ויצירים אשר נוצרו באופן ספונטני.
מהם יצירי הביצה? אלה הם יצירים אשר בקעו מתוך קליפה. הם קרויים יצירי ביצה. מהם יצירי רחם? אלה יצירים אשר בקעו מתוך שליה. הם קרויים יצירי רחם. מהם יצירי לחות? אלו הם יצירים אשר נולדו בדג רקוב, בגופה רקובה, בבצק רקוב, בבור שפכים או בצינור ביוב. אלה קרויים יצירי לחות. מהם היצירים אשר נוצרו באופן ספונטני? אילו הם אלוהים ושוכני הגיהינום, של בני אנוש מסוימים ויצירים של עולמות תחתונים. אלו קרויים יצירים שנוצרו באופן ספונטני. אלו הם ארבעת סוגי היצירים.
שריפוטרה, כאשר אני יודע ורואה זאת, האם יוכל מישהו לטעון כלפי…? הוא יתעופף לגיהינום.

חמשת היעדים והניבנה
שריפורטרה, ישנם חמישה כיוונים. מהם חמשת הכיוונים? גיהינום, ממלכת החיות, ממלכת הרוחות, ממלכת בני האנוש וממלכת האלים (190).
(1) אני מבין מהו גיהינום, ומהי הדרך המובילה לגיהינום. אני גם מבין איך מי שעלה על דרך זו, עם התפוגגות הגוף לאחר המוות, יופיע שוב במצב של מחסור, אומללות, בגיהינום.
(2) אני מבין את ממלכת החיות ואת הדרך המובילה לממלכת החיות. אני גם מבין איך מי שעלה על דרך זאת עתיד, עם התפוגגות הגוף לאחר המוות להופיע שוב בממלכת החיות.
(3) אני מבין את ממלכת הרוחות, ואת הדרך המובילה לממלכת הרוחות. אני גם מבין כיצד מי שעלה על דרך זו עתיד, עם התפוגגות הגוף לאחר המוות, להופיע מחדש בממלכת הרוחות.
(4) אני מבין את ממלכת בני האנוש, ואת הדרך המובילה לממלכת האנוש. אני גם מבין איך מי שעלה על דרך זו עתיד, עם התפוגגות הגוף לאחר המוות, להופיע שוב בקרב בני האנוש.
(5) אני מבין את האלים, ואת הדרך המובילה לעולם האלים. אני גם מבין איך מי שעלה על דרך זו עתיד, עם התפוגגות הגוף לאחר המוות, להופיע שוב במקום מאושר, שמימי.
(6) אני מבין ניבנה, ואת הדרך המובילה לניבנה. אני גם מבין איך מי שעלה על דרך זו עתיד, על ידי כך שידע בחוויה ישירה כאן ועכשיו, להיכנס ולשהות בשחרור התודעה ובשחרור על ידי התבונה שהיא חסרת זיהומים לאחר שהושמדו כל הזיהומים.

על ידי כך שהקפתי את התודעה בתודעה, אני מבין אדם מסוים כך: אדם זה מתנהג כך עם אחרים ועם עצמו, עלה על דרך מסוימת, אשר לאחר התפוגגות הגוף לאחר המוות, תביא אותו מחדש למצב של מחסור ושל אומללות בגיהינום. לאחר מכן, עם העין האלוהית, טהורה ועל-אנושית, אני רואה, עם התפוגגות הגוף לאחר המוות, שהוא אכן מופיע מחדש במצב של מחסור ואומללות בגיהינום, והוא חווה תחושות כואבות באופן קיצוני, מייסרות, דוקרות. דמה בנפשך בור פחם עמוק יותר מגובהו של אדם, זוהר מפחם לוהט, ללא להבה או עשן. כעת דמה בנפשך אדם צרוב ומותש מהחום, לאה, צמא ומיובש אשר הגיע בדרך המובילה לכיוון אחד בלבד - לאותו בור פחם. אדם עם ראייה טובה שרואה זאת היה אומר: 'אדם זה מתנהג כך עם עצמו ועם סביבתו, עלה על דרך מסוימת אשר מובילה לאותו בור פחם עצמו'. לאחר מכן הוא רואה שהאדם אכן נפל לתוך בור הפחם והוא מתנסה בתחושות כואבות במיוחד, מייסרות, דוקרות. אז שוב, על ידי הקפת התודעה בתודעה… מייסרות, דוקרות.
על ידי כך שהקפתי את התודעה בתודעה, אני מבין אדם מסוים כך: אדם זה מתנהג כך עם אחרים ועם עצמו, עלה על דרך מסוימת אשר, עם התפוגגות הגוף לאחר המוות, תוביל אותו מחדש לממלכת החיות. לאחר מכן, עם העין האלוהית, טהורה ועל-אנושית, אני רואה, עם התפוגגות הגוף לאחר המוות, שהוא אכן מופיע מחדש בממלכת החיות. הוא חווה תחושות כואבות באופן קיצוני, מייסרות, דוקרות. דמה בנפשך בור שפכים עמוק יותר מגובהו של אדם, מלא טינופת. כעת דמה בנפשך אדם חרוך ומותש מהחום, לאה, צמא ומיובש. אדם זה הגיע בדרך המובילה לכיוון אחד בלבד - לאותו בור שפכים. אדם עם ראייה טובה שרואה זאת היה אומר: 'אדם זה מתנהג כך עם עצמו ועם סביבתו, על דרך מסוימת אשר תגיע לאותו בור שפכים עצמו'. לאחר מכן הוא רואה שהאדם אכן נפל לתוך בור השפכים וכי הוא מתנסה בתחושות כואבות במיוחד, מייסרות, דוקרות. גם אז, על ידי הקפת התודעה בתודעה… מייסרות, דוקרות.
על ידי כך שהקפתי את התודעה בתודעה, אני מבין אדם מסוים כך: אדם זה מתנהג כך עם אחרים ועם עצמו, עלה על דרך מסוימת אשר, עם התפוגגות הגוף לאחר המוות, תוביל אותו לממלכת הרוחות. לאחר מכן, עם העין האלוהית, טהורה ועל-אנושית, אני רואה, עם התפוגגות הגוף לאחר המוות, שהוא אכן מופיע מחדש בממלכת הרוחות. הוא חווה תחושה מכאיבה מאוד. דמה בנפשך עץ הגדל על מדרון, עם עלווה דלילה המטילה צל מנומר ולא אחיד. כעת דמה בנפשך אדם צרוב ומותש מהחום, לאה, צמא ומיובש המגיע בדרך המובילה לכיוון אחד בלבד - לאותו עץ. אדם עם ראייה טובה שרואה זאת היה אומר: 'אדם זה מתנהג כך עם עצמו ועם סביבתו, עלה על דרך מסוימת אשר תגיע לאותו עץ עצמו'. לאחר מכן הוא רואה שהאדם יושב או שוכב תחת צלו של עץ זה ומתנסה בתחושה מכאיבה מאוד. גם אז, על ידי הקפת התודעה בתודעה… תחושות מכאיבות מאוד.
על ידי כך שהקפתי את התודעה בתודעה, אני מבין אדם מסוים כך: אדם זה מתנהג כך עם אחרים ועם עצמו, עלה על דרך מסוימת אשר, עם התפוגגות הגוף לאחר המוות, תוביל אותו מחדש אל עולמם של בני אנוש. לאחר מכן, עם העין האלוהית, טהורה ועל-אנושית, אני רואה, עם התפוגגות הגוף לאחר המוות, שהוא אכן מופיע מחדש בעולמם של בני אנוש. הוא חווה תחושה מהנה מאוד. דמה בנפשך עץ הגדל על קרקע מישורית, ולו עלווה סמיכה המטילה צל עמוק. אדם צרוב ומותש מהחום, לאה, צמא ומיובש הגיע בדרך המובילה לכיוון אחד בלבד - לאותו עץ. אדם עם ראייה טובה שרואה זאת היה אומר: אדם זה מתנהג כך עם עצמו ועם סביבתו, לקח דרך מסוימת אשר תגיע לאותו עץ עצמו. לאחר מכן הוא רואה שהאדם יושב או שוכב תחת צלו של עץ זה, ומתנסה בתחושה מהנה מאוד. גם אז, על ידי הקפת התודעה בתודעה… תחושה מהנה מאוד.
על ידי כך שהקפתי את התודעה בתודעה, אני מבין אדם מסוים כך: אדם זה מתנהג כך עם אחרים ועם עצמו, עלה על דרך מסוימת אשר, עם התפוגגות הגוף לאחר המוות, תוביל אותו מחדש למקום שמח בגן עדן. לאחר מכן, עם העין האלוהית, טהורה ועל-אנושית, אני רואה כיצד, עם התפוגגות הגוף לאחר המוות, הוא אכן מופיע מחדש בגן עדן. הוא חווה תחושה מהנה במיוחד. דמה בנפשך בית מפואר ובו חדר שינה מדופן מבפנים ומבחוץ, מנותק, מוגן על ידי סורגים, עם חלונות אטומים ובתוכו יש ספה מרופדת בדים, שמיכות וסדינים, מצופה בעור צבי עם אפיריון וכריות ארגמן בשני הצדדים (ראש ורגליים). כעת דמה בנפשך אדם צרוב ומותש מהחום, לאה, צמא ומיובש מגיע בדרך המובילה לכיוון אחד בלבד - לאותו בית. אדם עם ראייה טובה שרואה זאת היה אומר: אדם זה מתנהג כך עם עצמו ועם סביבתו, עלה על דרך מסוימת זה אשר תגיע לאותו בית עצמו. לאחר מכן הוא רואה שהאדם יושב או שוכב בחדר השינה באותו בית ומתנסה בתחושות נעימות במיוחד. גם אז, על ידי הקפת התודעה בתודעה… תחושה מהנה במיוחד.
על ידי כך שהקפתי את התודעה בתודעה, אני מבין אדם מסוים כך: אדם זה מתנהג כך עם אחרים ועם עצמו, עלה על דרך מסוימת אשר, על ידי הכרה בעזרת ידיעה ישירה, מביאה אותו כאן ועכשיו לעולם הגאולה של התודעה ובשחרור על ידי התבונה. תבונה נקייה מכל הזיהומים. אחר כך אני רואה שעל ידי ההכרה בכוחות עצמו בעזרת ידע ישיר, הוא, כאן ועכשיו, מגיע ושוהה בגאולת התודעה ובשחרור התבונה אשר היא נקייה מזיהומים לאחר שהושמדו כל הזיהומים. הוא מתנסה בתחושות נעימות במיוחד. (192) דמה בנפשך בריכה עם מים נקיים, צלולים וקרירים, שקופים עם גדות רכות ועדינות, מענגות. וליד האגם גזע עבות. כעת דמה בנפשך אדם צרוב ומותש מהחום, לאה צמא ומיובש המגיע בדרך המובילה לכיוון אחד בלבד - לאותה בריכה. אדם עם ראייה בראותו זאת היה אומר: אדם זה מתנהג כך עם עצמו ועם סביבתו, עלה על דרך מסוימת. דרך זו תגיע לאותה בריכה עצמה. לאחר מכן הוא רואה שהאדם צלל לתוך הבריכה, רחץ, שתה והיטיב את רוחו, הוא התאושש מן העייפות והחום ויצא החוצה וכעת הוא יושב או שוכב על הגזע, מתנסה בתחושות מהנות במיוחד. גם אז, על ידי הקפת התודעה בתודעה… תחושות מהנות במיוחד. אלו הם חמשת היעדים.
שריפוטרה, כאשר אני יודע ורואה זאת, האם יוכל מישהו לטעון כלפי: 'למתבודד גוטמה אין כל יכולות על אנושיות, הוא איננו בעל ידע וחזון יוצאי דופן כראוי לאיש אציל. המתבודד גוטמה מלמד את הדהרמה אך ורק בהתאם להסקה הגיונית בהתאם לקו החקירה כפי שהוא התגלה לו'. עד שלא ינטוש תפיסה זו מצב תודעה זו ויזנח השקפה זו, הוא וודאי יסחף ויתעופף לגיהינום. ממש כפי שביקהו בעל מידות טובות, ריכוז ותבונה כאן ועכשיו ייהנה מהידע הסופי, כך יקרה במקרה זה כך אני אומר, אלא אם כן ינטוש השקפה זו ומצב תודעה זה, שאם לא כן ייסחף ויתעופף לגיהינום.

הסיגופים של הבודהיסטה
שריפוטרה, אני זוכר שחייתי חיים קדושים בהם היו לי ארבעה מרכיבים. תרגלתי סגפנות – סגפנות קיצונית; תרגלתי חספוס – חספוס קיצוני; תרגלתי קפדנות- קפדנות קיצונית; תרגלתי התבודדות – התבודדות קיצונית. (139)
כך התנהלה הסגפנות שלי, שריפוטרה: התהלכתי עירום, דחיתי מקובלות ומוסכמות, ליקקתי את ידי, לא באתי כשקראו לי, לא עצרתי כשביקשו ממני; לא קיבלתי אוכל שהובא אלי, או אוכל שהוכן במיוחד עבורי, ולא קיבלתי הזמנה לארוחה; לא קיבלתי כלום מתוך קנקן או קערה, לא מעבר למפתן הדלת ולא מעבר למקל, לא מעלי, לא משניים שאוכלים יחד, לא מאישה הרה, לא מאישה מיניקה, לא מאישה המתרועעת עם גבר, ממקום בו הודיעו על חלוקת אוכל, ממקום בו כלבים חיכו, ממקום בו התעופפו זבובים, לא קיבלתי דגים או בשר, לא שתיתי ליקר, יין או שיכר. נשארתי ליד בית אחד, אכלתי פיסת מזון אחת. שמרתי על שני בתים, אכלתי שתי פיסות מזון … נשארתי ליד שבעה בתים, אכלתי שבע פיסות מזון. חייתי על צלוחית מזון ביום, על שתי צלוחית מזון ליום… על שבע צלוחיות מזון ליום. קיבלתי מזון אחת ליום, אחת ליומיים…אחת לשבעה ימים וכך הלאה עד לארוחה אחת בכל לילה רביעי. תרגלתי שוב ושוב אכילת מזון בהפרשי זמן שונים. ניזונתי מעשבים, שעורה, אורז פרא, טחב, סובין, פסולת אורז או פסולת סומסום. ניזונתי מגללי פרות. התקיימתי על שורשים ופירות. ניזונתי מפירות שנשרו. לבשתי לבוש קנבוס, גלימות טלאים, תכריכים, סמרטוטים, קליפות גזעי-עצים, אריגים מצמחים שונים, אריגים מנסורת ושבבי עץ, אריגים עשויים משיער ראש, מצמר בעלי חיים ומכנפי ציפורים.
תלשתי את שיער הראש, הגוף והזקן, מחויב לתרגול של תלישת שער. עמדתי זמן ממושך ודחיתי הצעה לשבת, כרעתי על עקבי זמן ממושך, נחוש לשמור על תנוחת הכריעה. ישנתי על מזרון עשוי קוצים; רחצתי במים שלוש פעמים ביום, גם בשעות הערב. כך במגוון דרכים תרגלתי עינוי והשפלה של הגוף. זה היה תרגול הסיגופים שלי.
כך תרגלתי גסות, שריפוטרה: עמדתי כמו עץ שקליפתו מתקלפת, לאורך שנים מתכסה ומתקלף, כך נצטברו עלי אבק וזוהמה לאורך השנים, מצטברים ומקלפים. מעולם לא חשבתי: 'או, כדאי לשפשף ולרחוץ את האבק והזוהמה מן הידיים', או 'כדאי שמישהו אחר ישפשף את האבק והזוהמה מהידיים האלה.' מעולם לא עלתה על דעתי מחשבה זו. כך היה החספוס שלי.
כך היתה הקפדנות שלי, שריפוטרה: תמיד הייתי מודע לכל צעד קדימה או אחורה. הייתי מלא רחמים לכל יצור אפילו בתוך טיפות מים, וחשבתי כך: 'הלוואי שלא אפגע בשום יצור זעיר בסדקים שבאדמה'. כך היה תרגול הקפדנות שלי.
כך היה תרגול ההתבודדות שלי , שריפוטרה: הייתי נבלע בתוך יער ושוהה שם. אם ראיתי רועה צאן או בקר אוסף עשב או מקלות או חוטב עצים, הייתי בורח מחורש לחורש, ממעבה יער אחד לשני, מגיא לגיא, מגבעה לגבעה. מדוע עשיתי כך? משום שכך לא יוכלו לראות אותי, ואני לא אוכל לראות אותם. ממש כמו אייל, אשר בראותו בני אדם בורח מחורש לחורש, ממעבה יער אחד למשנהו מגיא לגיא, מגבעה לגבעה. כך גם אני, בראותי רועה צאן או בקר… כך היה תרגול ההתבודדות שלי.
הייתי זוחל על ארבע לתוך רפת בזמן שהבקר נמצא בחוץ והרועה לא היה בסביבה, והייתי ניזון מגללים של עגלים יונקים. כל עוד הפרשתי צואה ושתן ניזונתי מהם. כך ייסרתי את עצמי במזון.
הייתי נבלע בתוך חורש מטיל אימה ונשאר שם. חורש כה מטיל אימה עד שאדם רגיל, שאיננו חופשי מתשוקות, היו סומרות שערותיו אילו נכנס לשם. כאשר לילות החורף הקרים והקפואים היו מגיעים, הייתי נשאר כל היום והלילה באוויר הפתוח. בחודש האחרון של העונה החמה הייתי נשאר במשך היום והלילה באוויר הפתוח. ואז צץ במוחי בית השיר הבא:
'קפוא בלילה וחרוך ביום,
לבדו בחורש מטיל אימה,
עירום, ללא אש לשבת בצידה,
הקדוש עדיין ממשיך בחיפושו אחר האמת'
הייתי מציע את מיטתי על האדמה, עם עצמות גוויות בתוך כרית. נערים רועים היו באים ויורקים עלי, משתינים עלי, משליכים עלי לכלוך, נועצים מקלות לתוך עיני. ובכל זאת אינני זוכר מעולם שעלתה בדעתי מחשבת זדון של שנאה כלפיהם. כך היה שוויון הנפש שלי.
שריפוטרה, יש מתבודדים ובהרמינים שטוענים כך: אכילה היא הדרך להיטהרות (195). הם אומרים: 'נחיה על פרי קולה אחד ליום בלבד', והם אוכלים פירות קולה, קמח מפירות קולה, מיץ מפירות קולה, והם מכינים כל מיני מאכלים מפירות קולה. אני זוכר שאכלתי פרי קולה אחד בלבד ליום. שריפוטרה, אתה וודאי סבור כי פרי הקולה היה גדול יותר באותו זמן. לא שריפוטרה. גודלו של פרי הקולה היה זהה לגודלו כיום. מאחר שאכלתי רק פרי קולה אחד ליום, גופי הצטמק והפך כחוש ממש. משום שאכלתי כה מעט אברי נראו כמו גבעולים דקיקים של גפן או במבוק. משום שאכלתי כה מעט, הגב שלי נראה כדבשת של גמל. משום שאכלתי כה מעט, עמוד השדרה שלי בלט כמו מחרוזת מתוך גבי. משום שאכלתי כה מעט הצלעות שלי בלטו כחושות כמו חיפוי של אסם חסר גג. משום שאכלתי כה מעט עיני שקעו לתוך חוריהן, כמו טיפת מים שקועה עמוק בתוך באר. משום שאכלתי כה מעט, הקרקפת שלי הצטמקה והתייבשה כמו דלעת ירוקה שמצטמקת ומתייבשת בשמש וברוח. משום שאכלתי כה מעט, עור הבטן שלי נדבק לעצמות הגב, וכשנגעתי בעצמות הגב שלי הרגשתי את עור הבטן. משום שאכלתי כה מעט, אם נגעתי בגופי היו שערותיי, רקובות מהשורש, נושרות.
"שריפוטרה, יש מתבודדים ובהרמינים שלשיטתם אכילה היא הדרך להיטהרות. הם אומרים 'בואו נאכל אפונים… בואו נתקיים מסומסום… בואו נתקיים מאורז… והם מכינים מאכלים רבים מאורז. אני זוכר שאכלתי גרגר אורז אחד ליום. שריפוטה, אתה וודאי חושב שבאותו זמן היה גרגר אחד של אורז גדול יותר מאשר כיום. לא שריפוטרה. גרגר האורז היה אז אותו גודל כמו היום.. אכלתי גרגר אורז אחד ליום, גופי הפך כחוש לגמרי. משום שאכלתי כה מעט.. שערותיי, רקובות מהשורש, נושרות.
עדיין, שריפוטרה, על ידי התנהגות שכזו ותרגול כזה, על ידי סיגופים שכאלה, לא הגעתי לשום מצבים על-אנושיים, לא הגעתי לשום ידע וחזון הראויים לאיש אציל. מדוע? משום שלא הגעתי לתבונה האצילה והמשחררת שכאשר מתרגלים בהתאם לה מגיעים לסיום מוחלט של הסבל.
שריפוטרה, יש מתבודדים וברהמינים ששיטתם היא זו: 'היטהרות באה על ידי גלגל הלידות'. אך לא ניתן למצוא גלגל שלא הייתי בו במהלך המסע הארוך שלי, מחוץ לזה של אלוהי העולם הקדוש, שכן אם הייתי עובר שם לעולם לא הייתי חוזר. (196).
יש מתבודדים וברהמינים ששיטתם היא זו: 'היטהרות אפשרית על ידי לידה מסויימת'. אך לא ניתן למצוא לידה מסוימת שלא נולדתי בה במהלך המסע הארוך הזה, מחוץ לאלוהי הpure abodes… (הנדודים הטהורים)…
יש מתבודדים וברהמינים ששיטתם היא זו: היטהרות באה על ידי נדודים. ובכן לא ניתן למצוא נדודים שלא נדדתי בהם… מחוץ ל…
יש מתבודדים וברהמינים ששיטתם היא זו: היטהרות באה על ידי הקרבה. אך לא ניתן למצוא הקרבה שלא הקרבתי במסע הארוך זה בהיותי מלך או ברהמין.
יש מתבודדים וברהמינים ששיטתם היא זו: היטהרות באה על ידי פולחן האש. אך אין פולחן איש שלא עברתי במהלך מסע ארוך זה, כאשר הייתי מלך או ברהמין.
שריפוטרה, יש מתבודדים וברהמינים שהשקפתם היא זו: כל עוד האדם צעיר והוא מבורך בזיו עלומים, הוא מבורך לתבונה, אך כאשר אדם מזדקן, מתבגר, נעשה עול ימים, מתקדם בחיים, מגיע לשלב הסופי, בהיותו בן שמונים, תשעים או מאה שנים, אז תבונתו אבודה. אין הדבר נכון. אני אדם זקן, מבוגר, עול ימים מתקדם בחיים, והגעתי לשלב האחרון של חיי, בהיותי בן שמונים שנה. נניח כי היו לי ארבעה תלמידים בעלי תוחלת חיים של מאה שנה, בעלי מודעות מושלמת, בעלי זיכרון מושלם ותבונה מושלמת. (197) ממש כשם שקשת מיומן ומאומן, יוכל בקלות לקלוע חץ מבעד לצלו של עץ משמש, נניח שהם היו במידה זו מושלמים במודעות זיכרון ותבונה. נניח שהם היו שואלים ללא הרף באשר לארבעת היסודות של המודעות והייתי עונה להם בכל פעם ששאלו, והם היו זוכרים את כל התשובות ששאלו אי פעם. מעולם לא פסקו מלשאול, להוציא בזמן שהיו צריכים לאכול, לשתות, לקבץ מזון, לעשות צרכים ולנוח על מנת להסיר עייפות ונמנום. עדיין, הסבר הדהרמה על ידי התאתהאגתה, ההסבר שלו על מרכיבי הדהרמה, והתשובות שלו לשאלות לא יוכלו לעולם להגיע לסיומם. אבל ביתיים ארבעת התלמידים הללו, בעלי תוחלת חיים של מאה שנה היו יכולים למות בהגיעם לגיל 100. שריפוטרה, אפילו אם תצטרך לשאת אותי על גבי מיטה, עדיין לא יחול כל שינוי בשטף התבונה של התאתהאגתה.
בצדק יאמר פלוני: 'יצור שאיננו נגוע בבלבול ובורות הופיע בעולם זה, לטובה ולאושר של הרבים, מתוך חמלה לעולם, מתוך שאיפה לטוב ואושר של כל היצורים – אלים ובני אנוש'. יש הצדקה מלאה לומר דברים אלה בהתייחס אלי.
בהזדמנות זו האציל נגסמאלה עמד לפני המבורך ונפנף במניפה (198). אז הוא פנה בדברים אל המבורך: "זה נפלא, אדון אציל, זה יוצא מן הכלל! כאשר האזנתי לדרשה זו על הדהרמה, שערות גופי סמרו. אדון מבורך, מה שם הדרשה הזו על הדהרמה?"
"באשר לכך, נגסמלה, אולי תזכור דרשה זו כ"דרשה שיש בכוחה לסמר שיער". (199)

אלו הדברים שאמר המבורך. האציל נגסמלה היה מרוצה והתענג על דברי המבורך.

מאנגלית: מיכל כהן