מתוך:סמיוטה ניקאיה 1.1

מי שמרסן את כעסו ברגע שעלה

כמו תרופה מדוייקת מתוזמנת היטב, אשר תפוגג מיד את ארס הנחש

אדם זה הניח לעולם הזה ולעולם שמעבר,

כמו נחש המשיל את עורו הבלוי

מי שמצליח לעקור מן השורש את החשק המיני

כפי שאדם נכנס לבריכה ועוקר את שתילי פרח הלוטוס,

אדם זה..

 

מי שמצליח לעקור מן השורש את ההשתוקקות

על ידי ייבוש זרימתה האלימה והמהירה

אדם זה...

 

מי שטיהר את תודעתו מכל כתם של יהירות

כמו הרוח שהורסת במשב אחד גשר במבוק רעוע,

אדם זה..

 

מי שאיננו מוצא עיקר או תוכן בכל עולמות ההוויה

כמו פרחים שלשוא תחפש אחריהם בעץ תאנה עקר

אדם זה..

 

מי שאינו נושא טינה בליבו

התעלה מעל "לכן" או "אילו רק"

אדם זה...

 

מי נטש כל מחשבות זדון

עקר אותן לחלוטין מליבו

אדם זה...

 

מי שאיננו מרחיק לכת ואיננו נגרר מאחור

לחלוטין התעלה מעל תפיסות דואליות

אדם זה..

 

מי שאיננו מרחיק לכת ואיננו נגרר מאחור

שמבין את ריקות העולם והאשליה שבו

אדם זה...

 

מי שאיננו מרחיק לכת ואיננו מדשדש מאחור

חופשי מתאוותנות, הוא יודע: לא כך הם הדברים

(ריקות)

אדם זה...

 

מי שאיננו מרחיק לכת ואיננו מדשדש מאחור

חופשי מזימה, הוא יודע: לא כך הם הדברים

אדם זה...

 

מי שאיננו מרחיק לכת ואיננו מדשדש מאחור

חופשי משנאה, הוא יודע: לא כך הם הדברים

אדם זה...

 

מי שאיננו מרחיק לכת ואיננו מדשדש מאחור

חופשי מאשליה, הוא יודע: לא כך הם הדברים

אדם זה...

 

מי שהכחיד את כל הסנקרות,

זה ששורשי הרע בו חדלו

אדם זה...

 

הוא איננו עוגן במצבי תודעה שנובעים מחרדה

שבכוחם להשיבו אחור

אדם זה...

 

הוא איננו עוגן במצבי תודעה הנובעים מהיאחזות

אשר מקיימים את הכבלים שאוחזים בו

אדם זה..

 

מי שהתעלה מעל חמשת המכשולים

חופשי מספק וצלקות רגשיות

אדם זה...