"מסע הגילוי האמיתי אינו כרוך במציאת נופים חדשים, אלא במציאת נקודת מבט חדשה"

(רוברט פרוסט)

אדם יושב ללא תנועה בתוך חדר, האם זהו מסע?

מה בעצם כולל מסע? מהו המייחד מצב זה?

ואיך נבדיל בין מסע רוחני שיש בו צמיחה ובין מסע ש'הולך לאיבוד'?

נדמה שרבים מאיתנו חוו מסעות בהודו, או במקומות אחרים בעולם. מהו שהופך חוויה זו לכל כך מיוחדת ומושכת עבור אנשים רבים כל כך? האם אלו המראות בדרך, המקומות החדשים, האנשים עימם נפגשים, או שאולי מעבר לכל אלו יש משהו נוסף, תנועה עדינה המביאה אותנו ממקום פנימי אחד לאחר, הגורמת לנו לראות את העולם קצת אחרת. נקודת מבט חדשה. יש משהו מרענן, חדשני ופותח בהתבוננות חדשה זו.

זו אולי גם הסיבה המושכת אנשים רבים כל כך בינינו לריטריטים. לשבת בשקט שלושה, חמישה, עשרה ימים. התנועה החיצונית היא מינימלית, אך בפנים משהו משתנה – לאוכל יש טעם אחר, מלא יותר, חי יותר, הטבע נחווה צבעוני יותר, הכל יותר פשוט, אך גם יותר חי ומלא. אנו מפתחים הבנה כי לא החוויות עצמן, אלא היכולת להיות במפגש עימן, ללא פחד או מיסוך, היא שמגלה בפנינו עולם חדש, עולם שהיה שם קודם, אך התגלה לנו לראשונה.

גיליון זה מוקדש כולו לנושא המסע – מסע רוחני, מסע ארצי, מסע של חיים שלמים, או מסע של צעדים ספורים, מסעו של הבודהה, ומסעות של אנשים בעולם של ימינו.

במאמר הפותח גיליון זה, מציג סטיבן פולדר את המתח הבסיסי הקיים בכל מסע בין דרך שיש לה יעד, וחווית זמן דרכו אנו מגיעים ליעד, ובין רגע ההווה שהינו חסר זמן, חסר דרך וחסר יעד. הוא רואה את שני הקטבים המקיימים מתח זה כבלתי נפרדים ממושג הדרך, ומזמין אותנו "להיות כילדים במסע הרוחני שלנו – ללכת בדרך שרבים הלכו בה, אך לקפוץ במשחקיות אל הלא נודע שמעבר לדרך".

עוד בדברי הבודהה לפני 2,500 שנה ניתן למצוא התייחסויות לפער זה, בין תחושת הדרך, עם יעד בסופה, ובין היכולת להיות ב'יעד' בכל רגע ורגע. ב'דרשה לרוהיטסה' נשאל הבודהה האם ניתן, על ידי הליכה, להגיע אל סוף העולם. על השאלה ועל תשובתו של הבודהה ניתן לקרוא בתרגום ובמאמר המפרש אותו של קרן ארבל.

אביב טטרסקי נוגע גם הוא במתח בין היות בהווה ובין היות בתודעה שיוצרת מושג של זמן. בתוך מיקרוקוסמוס של תנועה קטנה הוא מנסה לבחון את המעברים והמתח בין היות בהווה, ובין כל הדברים האחרים המתחוללים בתוכנו כשאנו מנסים להיות בהווה.

לילה קמחי משתפת אותנו בהרהורים על מסעות וסיפורי מסע, מימי הבודהה ועד ימינו, מהמסע הארכיטיפי ועד המסע האישי של כל אחד מאיתנו.

מרטין איילוורד מנסה לתהות על המסע הרוחני. הוא שואל מהו מסע רוחני, כיצד אנו יודעים שאנו בדרך הנכונה? הוא מתבונן על הדרך שהוא עבר, ומשתף בכמה תובנות להולכים בדרך.

כריסטופר טיטמוס מתבונן גם הוא מתוך המסע האישי שלו, שהחל בגיל ארבע, על עגלת החלבן המקומי, ונמשך ביותר מארבעים שנה של מסע, חיצוני ופנימי, על פני יבשות וחוויות. עבורו, החיים על כל הקורה בהם - הם מסע, בין אם מדובר בפסיעה הלוך ושוב בתוך מערה, או בטיול של שנים החוצה יבשות וימים.

אבי פאר בוחן את מושג השינוי - מה גורם לאנשים לעשות שינוי בדרך חייהם, ומהם המרכיבים של מושג השינוי. הוא מציג את הדרך הבודהיסטית הכוללת בתוכה שילוב של לימוד ותרגול כדרך להגיע לשחרור מסבל.

ועוד, למילוי הטנא, מובאים כאן שירים שכתבו רקפת סנדיה בר-קמה, ענבל בלס ואבי פאר.

ולסיום, קצת מחיי הסנגהה. לילה קמחי, בלשון משעשעת ומלאת אהבה, מספרת לנו על השמחה שבתרגול מֵטָה אמיתי בתוך הסנגהה.

זהו, זה מה שהגיע לסלנו הפעם. גם עבור העיתון זהו ראשיתו של מסע, כמו גם המשך במסע ההתפתחות של הסנגהה הישראלית. כפי ששמו מעיד אנו מקווים כי הוא יביא למעט התעוררות, לראיית הדברים קצת אחרת, לשינוי קטן. אמנם המילים לבדן אינן יכולות להוביל לשינוי, אבל תקוותנו היא כי תהיה להן תרומה קטנה ומעוררת עבור ההולכים בדרך.

                                                                                                דובי חג'אמי

                                                                                                עורך

yatra_2006

תודות

תודה גדולה לכל האנשים בסנגהה שעודדו, תמכו וכתבו. תודה לגיליה בר שהתנדבה לתרגם את המאמר של סטיבן, ותודה לגלית גלעד שסייעה בעריכה ולהדר סגל שיצרה את הבאנר. תודה לכל מי ששלח צילומים. תודה גדולה ומיוחדת לרון אלון שהשקיע שעות רבות בבניית האתר והעלאת העיתון לגרסת האינטרנט.  

נתראה בגיליון הבא.