מאת: רחל וילוז'ני

הייתי רוצה להתחיל את הכתיבה בשתיקה...השתיקה תדבר בעד עצמה. שמתם לב שיש בשתיקה המון גוונים ורגשות, יש שתיקה מרגשת ושתיקה מביכה יש שתיקה רועמת ושתיקה של הסכמה ואינטימיות ויש גם שקט עמוק ושקט סתמי. השתיקה היא מראה הצובעת את העולם באיכויות של נפשנו. במובן הזה השתיקה סופגת את רגשותינו ברגע ההווה וכמו צליל של קול המהדהד אלינו מהחלל, מחזירה אותם אלינו.

בשל היותה ריקה ונטרלית היא משקפת את מצב התודעה שלנו באופן כה נקי ומהווה מצע מתאים להתבוננות. השתיקה נועדה להגן עלינו, בכך שהיא מגדירה את המרחב האישי ושומרת עליו מהפרעות חיצוניות ופנימיות. שומרת על מרחב מוגן בו נהייה חופשיים להיות עצמנו.

כשאני משתמשת במילה שקט איני מתכוונת להשתיק את הצלילים בעולם, להפך אנו מעוניינים לחדד את הצלילים בכך שננקה את הרעשים הבאים מבחוץ.

הדיבור, הדיאלוג, יכול להוות רעש גדול ומכשול בדרך לניקיון הפנימי, דיבור טומן בחיקו הרבה סכנות. דיבור לא טהור, דיבור לו תואם למקום ולסיטואציה, רכילות, חוסר כבוד, דבר שקר, חנופה כל אלו עשויים להסתנן אל השיחות שאנו מנהלים בעולם ולעשות גלים. אנו עשויים לעלות על גל לא נכון להיסחף ולסחוף אחרים עמנו.

למילים יש כוח אדיר, הכוח לברוא אווירה ובכך אנו נושאים באחריות רבה כשאנו בוחרים לדבר.

אנחנו חיים בעולם של אינטראקציות מרובות שבמובנים רבים מגדירות אותנו ומתייגות אותנו לדפוסי מחשבה והתנהגות מסוימים, אינטראקציות אלו תופסות חלק כה נכבד מחיינו עד שאנו לא מכירים את עצמנו באופן נפרד מהן. הפרימה של דפוסים והרגלים אלו היא תהליך הדרגתי של התרוקנות ובנייה מחדש. תהליך הדורש טוטליות והתמסרות, כמה דקות של דיבור בתוך רצף השתיקה מפילות את יסודות הבניין, ומאלצות אותנו לבנות אותו מחדש.

השתיקה מתעצמת, כמו כדור שלג הסופח אליו שלג במורד ההר והולך וגדל עם תנועתו במדרון. מדהים להיווכח עם תחילת התהליך כשהמילים נעלמות, כמה "רעש" אנו מייצרים מבפנים. הפטפוט הפנימי שאינו פוסק, מעניין לראות את התמות המרכזיות בתודעתנו המתגלות בפנינו עם השתיקה. ואייך לאט השקט משתלט והופך עמוק ומכיל כמו שמיכת פוך חמה ביום חורף קר.

עם השתיקה דפוסי התקשורת הלא מילוליים מתגלים במלוא עוצמתם, מדהים כמה משמעות יכולה להכיל מחווה כזו או אחרת. כמה רגשות יכול להכיל חיוך. מאחר ואנו בוחרים בשתיקה ככלי להתבונן בעצמנו אנו מכוונים להימנע באופן זמני מיצירת תקשורת מכל סוג ומהענות אליה. חופש אמיתי מאינטראקציה לימים ספורים. קריאה, כתיבה, בוודאי שיחות טלפון גם הן אמצעי תקשורת שעשויים להסיח את הדעת מההתבוננות פנימה.

השתיקה מפחידה מפני שנראה כי תהווה קושי גדול, שינוי דרמטי ממה שמוכר, נראה לנו שדיבור הוא אמצעי תקשורת אשר בלעדיו נאבד את עצמנו. אולם השתיקה היא קלה ולהגיע מתחת למעטה המילים היא מתנה גדולה, חבוי שם עולם שלם של צלילים, מראות ותחושות. החושים אשר אינם מעומעמים באמצעות המילים, מוארים מחדש וחושפים בפנינו את העולם בעיניים חדשות. מראה של עלה ברוח, רחש של ענף, קול נביחה רחוק, תחושת המגע של הבגד ועוד

מדברי יכול להישמע כי השתיקה מכילה רק טוב במובן המקובל של המילה אולם לא תמיד זו החוויה. אי שם בתודעה חבויים תחושות של כאב, וקושי המחכים למקום בטוח להתפרץ ולגלות עצמם. מחכים להזדמנות לעלות לתודעה ולהעניק הזדמנות נדירה להתמודדות.

יש לנו נטייה בעולם המערבי לנחם ולהרגיע, ברגע שיוצאות הדמעות הסממן הגלוי למצוקה אנו שואפים לנחם על מנת להעלים את הכאב וליבש את הדמעות. הראיה הבודהיסטית מציעה נקודת מבט אחרת. הכאב והסבל קיימים בעולמנו, איננו רוצים להתעלם או להרגיע גם לא לעורר ולהגביר, אלא פשוט להיות נוכחים בכאב כל עוד הוא שם, עד שישתנה מעצמו ורגשות אחרים יגלו עצמן בתודעה. הראיה הבודהיסטית אינה מציעה נחמה אלא נוכחות תומכת ומלווה שתאפשר לתחושות שמחה וכאב להתגלות ולהיות חלק מהווייתנו.

ולסיום "להיות אני נטו", מאפשרת תחושת אינטימיות נדירה. המושג להיות לבד מקבל משמעות שלילית, הוא מייד מעורר אסוציאציות של סבל וקושי, אולם זוהי פרשנות רק לאספקט אחד של להיות לבד, המקושרת עם בדידות. להיות לבד, מאפשר תחושות של אינטימיות, הגנה, תחושת מרכז, בית. בסמינרים ניתנת לנו הזכות להיות לבד עם עצמנו בתוך קבוצה, שילוב יוצא דופן המעניק תחושת שייכות וביטחון, ומאפשר תחושת הכלה והגנה.

האינטימיות שלנו עם עצמנו ועם הטבע והיותנו חלק מקבוצה שותקת יוצרת חוטים סמויים של קשר בין חברי הקבוצה. קשר ללא מילים מעין הבנה שבשתיקה. שותפות במובן העמוק בחוויה כל כך אישית מצד אחד וביחד מצד שני. מעצם היותנו שותפים לאותו חלל מקודש ולאותה שתיקה מקודשת על כל גווניה.

לא סתם מכונה השתיקה בקורסים מסוג זה בעולם הבודהיסטי כ"שתיקה נאצלת". שתיקה המאצילה מעצמה ולוקחת אותנו תחת חסותה. מוזמנים לחסות יחד בתוכה, לתת לה לעטוף אותנו ולאפשר לנו להיות...בפשטות להיות יחד ולבד.

השתיקה ככלי טיפולי

השתיקה עצמה מאפשרת מיכל להתרחשות פנימית ובזה כוחה. כל תהליך רגשי נפשי דורש סביבה מתאימה תומכת אשר תאפשר לקולות הפנימיים להישמע. השתיקה מאפשרת סביבה כזו שתהווה מיכל אשר ישקף את עולמנו הפנימי. השתיקה היא רק האקלים הנכון אשר בתוכה באמצעות הטכניקות הריכוז והמודעות שהמדיטציה מספקת נוכל לעבור תהליך משמעותי.

כמה טיפים להכניס את כוחה המרפא של השתיקה לחיינו

קחו כמה דקות, שעה או אפילו יום שלם בו אתם נמנעים מדיבור, משמיעת מוסיקה, דיבור בטלפון, מקריאה. נצלו זמן איכות זה עם עצמכם להתבוננות פנימה, לישיבה שקטה, לבישול, ניקיון, לטיול בטבע. כל פעילות יומיומית תקבל איכות אחרת בעודה רוויה בשתיקה.

החליטו על משך זמן השתיקה מראש והקפידו לעמוד בגבולות הזמן. התבוננו פנימה מתי השתיקה נעימה ועוטפת ? מתי עולה הצורך לדבר ולאיזה תכנים הוא מתקשר ? התבוננו בתנודות במצב רוח הרגשי במהלך הזמן, במיוחד שימו לב לשינוי מתחילת התהליך ובסופו. הימנעו משיפוטיות, מציפיות מוקדמות, כל מה שעולה בתודעה הוא הזדמנות להתפתחות.

ולסיום שתיקה מכילה אפשרות לאינטימיות וקרבה. קחו זמן משותף עם בן זוג, חבר טוב, עם ילדיכם ונצלו אותו לשהות יחד בשתיקה. תקשורת אינה בהכרח מילולית וכשהמילים נעלמות נפתח מרחב לתחושות אחרות להתעצם ולקבל מקום. לפעמים נכון להשאיר זמן זה ללא מילים ולפעמים יכול להיות מעניין לשתף ולשמוע מה התרחש בעולם הרגשי של שותפכם לשתיקה.

קבלו זאת כהזמנה, כהזדמנות להביא שקט עמוק ומלא משמעות לחייכם....

תגובות ניתן לשלוח לרחל וילוז'ני במייל vrachelyoga@gmail.com