נושא הגליון - התעוררות
במובן היומיומי של המילה, מי שקורא את הטקסט הזה התעורר כבר היום. במובן הלא יומיומי אנחנו מדברים על התעוררות כמושג גדול, פשוט ובלתי נתפס. אנחנו מתרגלים מתוך רצון להתעורר או לחיות חיים ערים יותר. יותר ממה שחיינו קודם, לפני התרגול. יותר ממה שחיינו ברגע שחלף. בריטריט הראשון שהשתתפתי בו, לפני כשלוש שנים, לא ידעתי דבר על התעוררות במובן הבודהיסטי. לצידי בקורס ישבה מישהי שהייתה קרובה אליי מאוד באותה תקופה, מישהי שאהבתי והערכתי מאוד ואפשר לומר שהיה לי אליה אטצ'מנט רציני. הנוכחות שלה הייתה הדבר הראשון שהייתי ערה לו בכל מקום בו שהיתי לאורך הריטריט: באולם המדיטציה, על הדשא, בשבילים. אבל ערב אחד הלכתי על השביל שמוביל מחדר האוכל אל בניין המגורים. פשוט הלכתי. ופתאום היה מולי משהו שלא ראיתי אף פעם. זה לקח מן הסתם שבריר שנייה עד שהבנתי שמה שאני רואה הם הפנים של אותה אישה, שאפילו הישירה אליי מבט וחייכה חיוך רחב ומאיר, ולאורך הרגע הקצר, המוזר והנפלא הזה, הפנים המוכרות שלה נראו לי כמו משהו חדש ובלתי ידוע לגמרי. במבט לאחור אחרי כמה שנים של תרגול, הייתה ברגע הזה איכות של התעוררות. משום שבהתעוררות יש מן הראייה הצלולה, חפה מרעיונות, רצונות, הנחות מקדימות ושיפוט לטוב או לרע. ברגע הזה היה משהו מקסים, אבל אני חושבת שיש בהתעוררות גם כאב, אולי זה הכאב שבוויתור על כל בעלות. העלון הזה נוצר יחד על ידי חברות וחברי סנגהה, מורות ומורים. יש בו רגעי התעוררות מכל מיני סוגים, יש בו שאלות ותהיות וחיוכים ושיחות ערות, ומגוון ביטויים ונקודות מבט. תודה לכל אחד ואחת מהמשתתפים על האמון והשיתוף, על הרוח הטובה והערה. מה יש לנו בעלון: * כתבות בעברית קריאה מהנה. תמי ברקאי, בשם צוות העלון: תמי וסנדיה רקפת (וברכות לדובי להולדת נגה).
"כאשר בודהה שוגה במחשבות שווא הוא ישות חשה. מתוך סוטרת הבמה בה הואי-ננג (האב השישי) מעביר את הדהרמה על ערש דווי. |