בית

עלון תובנה - גיליון 4

עלון תובנה - גיליון 5

עלון תובנה- גיליון 6

עלון קהילת תובנה גיליון מספר 7

עלון קהילת תובנה גיליון מספר - 8

כתבות

סיפורי מסע


כמה הרהורים על מסעות וסיפורי מסע

לילה קמחי

להבדיל מעשרים ותשע שנותיו הראשונות בהן היה סגור בכלוב הזהב של הארמון, נדד הבודהא רוב הזמן. חוץ מתקופת הגשמים, בה הנזירים ישבו ותרגלו במקום של קבע, כולם כולם נדדו. הבית תואר כמקום חשוך, מאובק, מחניק, צפוף. מקום בו קשה לנשום. הטבע, היער והישימון תוארו כמקומות בהם יכולים הנזירות והנזירים לתרגל באופן הטוב ביותר.

להמשך המאמר...

 

תנועה – זמן – תודעה

אביב טטרסקי

אתחיל בכמעט קלישאה. העבר אינו כאן, העתיד אינו כאן, רק ההווה ישנו. החיים שלנו לעומת זאת מלאים בעבר ועתיד. חיי המחשבה והרגש גדושים בזיכרונות, ידע, תכנונים ורצונות. רגשות ומחשבות של עבר ועתיד – "טובים" או לא - מבעבעים ללא הרף וגולשים דרך הגוף שלנו אל חיי המעשה שבהווה. המתח בין הידיעה שהרגע הנוכחי הינו היחידי שקיים לבין החוויה של חיים בתוך זמן יכול להיחשב כציר מרכזי של החיים המודעים.

להמשך המאמר...

 

שינוי ודרך – בעיניים בודהיסטיות ובעיני שלי

אבי פאר

המושג "שינוי" נשמע במחוזותינו לעתים קרובות ובהקשרים שונים: כאלה    הנתפסים כ"יומיומיים" - כמו שינויים בתפקיד, שינויים במקום מגורים, שינויים במערכות יחסים ועוד, וכאלה הנתפסים  כ "רוחניים" - כמו השתתפות בסדנאות וקורסים, עיצוב מחדש של הבית, טיפולים אלטרנטיביים, או התייעצות עם מורים רוחניים.

להמשך המאמר...

 

חלווה גזר


לילה קימחי

בגיחה קצרה לעולם החיצון מהריטריט האחרון בתובל פגש אותי מישהו שמעולם לא השתתף בריטריטים. "אני חושב שאני יודע איך זה עובד", אמר. "זה תהליך של התנקות של הכל, אבל קודם כל הגוף. האוכל הפשוט והחדגוני עוזר לטיהור של כל המערכות. זה כל הסיפור". טוב, אז לא כל כך פשוט, ובטח לא בריטריט הזה, עניתי בחצי פה, והעדפתי שלא להמשיך לנדב אינפורמציה.

להמשך המאמר...

 

המסע לסוף העולם

קרן ארבל

הדרשה לרוהיטסה:

"כך שמעתי, פעם אחת שהה המבוֹרך בחורשת גֶ'טָה, בגנו של אֲנַאטְהַפּינְדיקַה בּקרבת סַאוַטְּהי. כשהלילה התקרב לסיומו, ניגש אל המבורך רוֹהיטסה, בנו של יצור שמיימי, כשהוא ממלא באור את החורשה כולה בהופעתו הזוהרת. לאחר שניגש אל המבורך ובּירכו לשלום, הוא נעמד בצידו האחד ואמר למבורך:
"אדוני, האם אפשר על ידי הליכה, לגלות, לראות או להגיע אל סוף העולם, המקום בו לא נולדים, לא מזדקנים, לא מתים, לא עוברים לעולם הבא ולא נולדים מחדש?"

להמשך המאמר...

 

מסע והווייה


סטיבן פולדר

תרגום: גיליה בר

באופן אינטואיטיבי אנו חשים שאנו במסע, גם אם אנו מבלים את רוב רובו של הזמן בישיבה בצד הדרך. האם אנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים? האם אנחנו הולכים למקום כלשהו בכלל? האם אנחנו יודעים מתי אובדת לנו הדרך, ומתי אנו מוצאים אותה שוב? האם הדרך ניתנת לנו, או שמא אנו יוצרים אותה במו רגלינו? ואם קל יותר ללכת בדרך שנסללה ברגליהם של אחרים, הדרך שבה ההתנגדות היא מעטה ביותר, מהו המחיר שאנו משלמים על הליכה בדרך כזו? האם אכן קיימת דרך בחיים?

להמשך המאמר...

 

Travelling and Being

Stephen Fulder

We intuitively feel we are on a journey, even if we spend most of our time sitting on the side of the road. Do we know where we are going? Are we  going somewhere? Do we know when we lose our way and when we find it again? Are we given a path or do we make it with our own feet? And if it is easier to tread the path made by other’s feet, the path of least resistance, what is the price we pay by going down that road? Indeed does a path exist in life?

להמשך המאמר...

 

The World as My Back Garden


- journey of a lifetime -

Christopher Titmuss

 

I had the itch to travel at an early age.

We lived in Croydon on the edge of south London. The war was over. Hitler’s rain of bombs had stopped and life in and around the capital, and the rest of the country, gradually moved into a genuine semblance of normality. Every morning, Tom the local milkman, sat aloft his cart holding the reins to a slow plodding horse carrying crates of milk. Tom delivered a bottle or two to his customers around the streets. As a four year old, I regularly sat alongside him for a short ride along St. Peter’ Street, where we lived. My mother would hoist me up into Tom’s arms who plonked me down besides him. I even held the reins. What an adventure! It was my first taste of being ‘on the road.’

להמשך המאמר...

 

The Spiritual Journey

Martin Aylward

The image of a path or journey is used in many different spiritual traditions,  but nowhere is it as central as in the teachings of the Buddha. He referred to his whole approach to life as a path – the Noble Eightfolod Path – and as such, as something to undertake, to follow, to develop. Dharma is something to practice, not to believe in, something to explore for oneself.  The Buddha’s last words were an injunction to “tread the path’ (sampathetha) with diligence.” Our journey in Dharma is one where our own discovery of the territory of our inner life is primary, guided by the invaluable of aid of a road map; the Teachings of those who have gone before us into the depths of human understanding and liberation.

להמשך המאמר...