דאנא היא מילה עתיקה בשפת הפאלי, השפה בה נכתבו דברי הבודהא, ומשמעותה: נדיבות, רוחב לב, נתינה או מתנה. היא מתקשרת באופן ישיר למילה הלטינית DONUM ודרכה למילים אנגליות כמו DONOR (נדבן) TO NONATE (לנדב) ו- DONATION (נדבה). מאז ימיו של בודהא, לאז 2,500 שנה, הוצעה תורתו ללא תנאי לכל דורש. תורת הבודהא (הדהרמה) נחשבה, מאז ומעולם, כמשהו שאין לו מחיר, כך שהדאנא מהווה חלק מהותי ובלתי נפרד מן המסורת הבודהיסטית. לא הייתה, ואין גם היום דרך לתמחר את תורת האמת, שכן היא בעלת ערך מעל ומעבר לכל מחיר.

 

בתקופה הקדומה המורים לא קבלו שכר בעבור הוראתם. בארצות בודהיסטיות היה זה מובן היטב, מאז ומעולם, שהקהילה החילונית מספקת, באופן מסורתי, תמיכה חומרית - צרכים בסיסיים של אוכל, לבוש, מחסה ותרופות לסנגהה (קהילה) של הנזירית והנזירות, אשר הציעו, ומציעים גם היום, הדרכה ועזרה לבני הקהילה החילונית בלימוד ותרגול הדהרמה.

רוחב הלב שגילתה החברה החילונית, מאז ימי קדם, כלפי הצרכים הפרקטיים של קהילת הנזירים והנזירות היא אשר אפשרה את שימורה והפצתה של הדהרמה ברחבי העולם, כך שתרגול הדאנה היה והנו עמוד תווך משמעותי בשמירתה של תורת הבודהא בחיים.

בשנות ה- 70 המוקדמות, גברים ונשים בני המערב אשר שהו באסיה, אשר פגשו בדהרמה ולמדו לתרגל ולחיות אותה, החלו חוזרים הביתה תוך כוונה לחלוק את תורת הבודהא ואת יישומה בחיים עם כל המעוניין. רבים החליטו להמשיך לעשות זאת באופן חופשי וללא תנאי, כפי שהדבר נעשה באסיה מאז ומעולם, ומאותן סיבות ממש – זה פשוט בלתי אפשרי להעריך בכסף לימודים אלה. בחזרתם הביתה ללמד את הדהרמה, לא הגיעו בני המערב אל אותה סביבה תומכת הקיימת באסיה. בתרבות המערבית אין אנו יודעים, ובעצם מעולם לא למדנו בצורה מעמיקה, מה זאת נדיבות, וכיצד לחיות מתוך נדיבות עמוקה. מאחר ואין בנמצא בתרבותנו תרגול אמיתי לחיים של נדיבות, הן להציע את הדהרמה והן לקבל אותה, מהווים עבורינו תרגול חדש.

מעבר לתפקידה הפרקטי של הדאנא, יש לה גם תפקיד חשוב ומשמעותי בחיי הרוח של מתרגל הדהרמה. הדאנא היא הראשונה מבין עשרת הפאראמיס (סגולות האופי) שיש לטפחן. הנתינה פותחת את ליבנו, מפחיתה לרגע את העיסוק בעצמנו ומדגישה את חשיבות רווחתם של אחרים, ולכן טמון בה רווח בל ישוער לנו הנותנים. המחווה הפשוטה של להציע פרח, לתת שירות, מחשבה או מילה חביבה, ארוחה פשוטה או עזרה כספית, מהווים למעשה צורה אמיתית וכנה של תרגול תורתו של הבודהא.

הסדנאות והשיעורים מוצעים ללא כל תעריף נקוב, תוך אמונה שנדיבותם של תלמידים ותומכים תכסה את ההוצאות ותספק את התמיכה הנדרשת לחיי היומיום, כך שאפשר יהיה להמשיך להציע את תורתו של הבודהא לאורך זמן.

חיים בתרבות המערב תוך הסתמכות על הדאנה מהווים תרגול רב עצמה אשר מעודד ענווה. קיים צורך להשיג דברים חומריים, פשוט כדי להתקיים, ויחד עם זאת, תרגול זה של חיים תוך הסתמכות על רוחב ליבם של אחרים מהווה שוב ושוב שחרור ההרגל לפתח ציפיות. אין כל דרך לדעת מה ינתן. זוהי הפתחות חוזרת ונשנית להפתעה שהחיים הינם באמת, ואני מופתעת לעיתים קרובות ואסירת תודה עד מאוד לגלות כמה נדיבים אנשים יכולים להיות. כמורה של הדהרמה אשר תלוייה באופן מוחלט בנדיבות ליבם של תלמידים לשם תמיכה בצרכי היומיום שלי כמו גם הוצאות ההוראה, המחוייבות לחיות על דאנה הינה רבת עצמה, נפלאה, לעיתים קשה, אך תמיד הינה דרך בעלת ערך רב של מילוי צד מאוד משמעותי בחיי ובתרגול הרוחני שלי.

תודה,
מרסיה רוז.

 

למידע על אפשרויות תרומה לתובנה לחצו כאן

 

 
דאנה- נתינה / מאת מרסיה רוז
   
 
alt
 
 
דאנה היא מילה עתיקה בשפת הפאלי, השפה בה נכתבו דברי הבודהא, ומשמעותה: נדיבות, רוחב לב, נתינה או מתנה. היא מתקשרת באופן ישיר למילה הלטינית DONUM ודרכה למילים אנגליות כמו DONOR (נדבן) TO NONATE (לנדב) ו- DONATION (נדבה). מאז ימיו של בודהא, לאז 2,500 שנה, הוצאה תורתו ללא תנאי לכל דורש. תורת הבודהא (הדהרמה) נחשבה, מאז ומעולם, כמשהו שאין לו מחיר, כך שה- דאנה מהווה חלק מהותי ובלתי נפרד מן המסורת הבודהיסטית. לא היתה, ואין גם היום דרך לתמחר את תורת האמת, שכן היא בעלת ערך מעל ומעבר לכל מחיר.
בתקופה הקדומה המורים לא קבלו שכר בעבור הוראתם. בארצות בודהיסטיות היה זה מובן היטב, מאז ומעולם, שהקהילה החילונית מספקת, באופן מסורתי, תמיכה חומרית - צרכים בסיסיים של אוכל, לבוש, מחסה ותרופות לסנגהה (קהילה) של הנזירית והנזירות, אשר הציעו, ומציעים גם היום, הדרכה ועזרה לבני הקהילה החילונית בלימוד ותרגול הדהרמה.
רוחב הלב שגילתה החברה החילונית, מאז ימי קדם, כלפי הצרכים הפרקטיים של קהילת הנזירים והנזירות היא אשר אפשרה את שימורה והפצתה של הדהרמה ברחבי העולם, כך שתרגול הדאנה היה והנו עמוד תווך משמעותי בשמירתה של תורת הבודהא בחיים.
בשנות ה- 70 המוקדמות, גברים ונשים בני המערב אשר שהו באסיה, אשר פגשו בדהרמה ולמדו לתרגל ולחיות אותה, החלו חוזרים הביתה תוך כוונה לחלוק את תורת הבודהא ואת יישומה בחיים עם כל המעוניין. רבים החליטו להמשיך לעשות זאת באופן חופשי וללא תנאי, כפי שהדבר נעשה באסיה מאז ומעולם, ומאותן סיבות ממש – זה פשוט בלתי אפשרי להעריך בכסף לימודים אלה. בחזרתם הביתה ללמד את הדהרמה, לא הגיעו בני המערב אל אותה סביבה תומכת הקיימת באסיה. בתרבות המערבית אין אנו יודעים, ובעצם מעולם לא למדנו בצורה מעמיקה, מה זאת נדיבות, וכיצד לחיות מתוך נדיבות עמוקה. מאחר ואין בנמצא בתרבותנו תרגול אמיתי לחיים של נדיבות, הן להציע את הדהרמה והן לקבל אותה, מהווים עבורינו תרגול חדש.
מעבר לתפקידה הפרקטי של הדאנה, יש לה גם תפקיד חשוב ומשמעותי בחיי הרוח של מתרגל הדהרמה. הדאנה היא הראשונה מבין עשרת הפאראמיס (סגולות האופי) שיש לטפחן. הנתינה פותחת את ליבנו, מפחיתה לרגע את העיסוק בעצמנו ומדגישה את חשיבות רווחתם של אחרים, ולכן טמון בה רווח בל ישוער לנו הנותנים. המחווה הפשוטה של להציע פרח, לתת שירות, מחשבה או מילה חביבה, ארוחה פשוטה או עזרה כספית, מהווים למעשה צורה אמיתית וכנה של תרגול תורתו של הבודהא.
הסדנאות והשיעורים מוצעים ללא כל תעריף נקוב, תוך אמונה שנדיבותם של תלמידים ותומכים תכסה את ההוצאות ותספק את התמיכה הנדרשת לחיי היומיום, כך שאפשר יהיה להמשיך להציע את תורתו של הבודהא לאורך זמן.
חיים בתרבות המערב תוך הסתמכות על הדאנה מהווים תרגול רב עצמה אשר מעודד ענווה. קיים צורך להשיג דברים חומריים, פשוט כדי להתקיים, ויחד עם זאת, תרגול זה של חיים תוך הסתמכות על רוחב ליבם של אחרים מהווה שוב ושוב שחרור ההרגל לפתח ציפיות. אין כל דרך לדעת מה ינתן. זוהי הפתחות חוזרת ונשנית להפתעה שהחיים הינם באמת, ואני מופתעת לעיתים קרובות ואסירת תודה עד מאוד לגלות כמה נדיבים אנשים יכולים להיות. כמורה של הדהרמה אשר תלוייה באופן מוחלט בנדיבות ליבם של תלמידים לשם תמיכה בצרכי היומיום שלי כמו גם הוצאות ההוראה, המחוייבות לחיות על דאנה הינה רבת עצמה, נפלאה, לעיתים קשה, אך תמיד הינה דרך בעלת ערך רב של מילוי צד מאוד משמעותי בחיי ובתרגול הרוחני שלי.

תודה,
מרסיה רוז.