"Dana" is an ancient word in Pali, the language in which the teachings of the Buddha were recorded, and its meaning is generosity, open-heartedness, giving or gift. It is directly connected to the Latin word "donum" and its English derivatives such as "donor" and "donation." From the days of the Buddha approximately 2,500 years ago, his teachings, the Dharma, have always been given freely to all. There never was and never will be a way to assign a price to the teachings of truth, which are worth infinitely more than anything of material value, and therefore the dana became an integral part of the Buddhist tradition.

מאז זמנו של הבודהא, קיימת מסורת בה אלו המלמדים את הדהרמה נתמכים ישירות על ידי קהילתם. הם אינם מבקשים זאת, הדבר מוצע באופן חופשי. באסיה, היכן שמובן שהתרגול של נדיבות הלב (דאנה) מהווה את המצע של התרגול הרוחני, מסורת זו התפתחה למערכת בה התלות ההדדית של המורים וקהילתם היא ברורה. יחידים אשר מקדישים את עצמם ללמד, זוכים ליחס של כבוד רב והקהילות שלהם לוקחות באופן רציני את האחריות ההדדית של תמיכה במורים ובלימוד. המורים בתורם מחזיקים את האחריות של קיום חיים לדוגמא, ושל איפשור הלימוד לכל דורש. ברור הדבר שלתמוך במורה הוא למעשה לתמוך בעצמך.

 

בנוסף לעלויות של לינה ומזון ישנן עלויות נוספות לא מבוטלות בארגון קורסים וקיומם בתובנה.

קיום הקורסים דורש שעות עבודה רבות והשקעה מסוגים שונים הנעשית במהלך כל השנה מאחורי הקלעים.